ע"פ 9654/09מזור אדוארד נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את המערער בעבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000. נטען, כי במהלך שנת 2005 נפתח על שמו חשבון בבנק, ובחודש נובמבר של אותה שנה הוא חתם על הצהרה כוזבת לפיה הוא האדם היחיד שבעבורו ולטובתו מוחזקים כספי החשבון או נעשית פעולה בהם, או שביכולתו לכוון פעולה בכספים במישרין ובעקיפין. עוד נטען, כי במהלך שנת 2006 הופקדו באותו חשבון כספים של אחרים בסכום כולל של 407,000 ₪, ובחודש אוקטובר 2006 נמשך מתוך חשבון זה סכום של 132,000 ש"ח עבור שירותים משפטיים שנתנו עורכי דין לנאשם 1 בפרשה זו – יוסף אבוטבול ואחרים. יודגש, כי בכתב האישום יוחסה למערער העבירה בזיקה לסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, אולם מחלק זה של האישום הוא זוכה. בעקבות הרשעתו נדון המערער לששה חודשי מאסר, ששה חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 1,000 ש"ח.

את הערעור שבפנינו הפנה המערער גם נגד הרשעתו, אולם מאחר ובינתיים סיים לשאת בעונשו, הוא צמצם את השגותיו לעניין גזר הדין בלבד, בין היתר, הואיל ובינתיים נקבע כי עליו לשאת במאסר נוסף בן 17 חודשים שהושת עליו בתיק אחר, במצטבר. לטעמו, העונש שהושת עליו נוטה לחומרה יתרה נוכח נסיבותיו האישיות, וכן בהשוואה לעונשים שהושתו על נאשמים אחרים בפרשה זו.

אין בידנו לקבל את הערעור. המחוקק ייחס לעבירה בה חטא המערער חומרה רבה, באשר היא נועדה להכשיר כספים שהושגו תוך ביצוען של עבירות. המערער עשה זאת ביודעין ותוך מסירתה של הצהרה כוזבת, ובנסיבות אלו לא זו בלבד שאין בעונש חומרה, אלא אפשר כי הוא אף נוטה לקולא יתרה.

נוכח האמור, הערעור נדחה.