פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ער"א 5518/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
דוד חננאל
נ ג ד
המשיבים:
1. אליעזר סגל
2. אליהו זגורי
ערעור על החלטת
הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 1746/21 מיום 25.7.2021
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 1746/21 מיום 25.7.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לביטול החלטתה מיום 5.7.2021 שלא "להחיות" את ההליך שהגיש המערער, נוכח אי הפקדת ערובה ואי הגשת בקשה מתאימה להארכת המועד להפקדתה.
1.
ביום 11.3.2021 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת. לצד הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. ביום 8.4.2021 הורתה הרשמת ד' להב
כי לנוכח מצבו הכלכלי הרעוע של המערער יש להעניק לו פטור מתשלום אגרה. באשר לפטור מהפקדת הערובה נקבע כי למול מצבו הכלכלי, יש ליתן משקל לסיכויי ההליך שאינם גבוהים. על כן, הפחיתה הרשמת את הערובה לסך של 2,000 ש"ח אותם היה עליו להפקיד עד ליום 26.4.2021, תוך שהתרתה בו שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.
2.
אלא שהמערער לא הפקיד את הערובה במועד. על כן, ביום 29.4.2021 נשלחה לו הודעה על רישום ההליך לדחייה, וביום 10.5.2021 אפשרה לו הרשמת ש' עבדיאן
ליתן טעם מדוע לא תורה על מחיקת ההליך שהגיש. בתשובתו טען המערער כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד גם את הערובה המתונה שנקבעה לו וכי זכות הגישה לערכאות מצדיקה מתן פטור מלא מהפקדתה. עוד נטען כי המשיבים חייבים לו סכומי כסף מהליכים משפטיים אחרים ויש בכך בטוחה מספקת. ביום 24.5.2021 קבעה הרשמת כי המערער לא הצביע בבקשתו על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה שלא ליתן לו פטור מלא מהפקדת ערובה וכי אין זה המקום לדון בטענות חדשות. משכך, ובהיעדר הפקדה, הורתה הרשמת על מחיקת ההליך.
3.
ביום 30.6.2021 הגיש המערער בקשה לביטול החלטת הרשמת, במסגרתה חזר על טענותיו בנוגע למצבו הכלכלי הרעוע. ביום 5.7.2021 נדחתה הבקשה. נקבע כי המערער לא העלה כל הסבר המניח את הדעת לכך שהערובה לא הופקדה במועד ואף לא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת המועד. כמו כן, הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת בקשה מעין זו "להחייאת" הליך. ביום 19.7.2021 הגיש המערער בקשה לביטול החלטת הרשמת מיום 5.7.2021 בה עתר גם להארכת המועד להפקדת הערובה. ביום 25.7.2021 דחתה הרשמת גם בקשה זו בקבעה כי לא מצאה טעם המצדיק את ביטול ההחלטה. בתוך כך צוין כי בקשת המערער להארכת המועד להפקדת הערובה לא נעלמה מעיניה, אולם מדובר בבקשה שהוגשה לאחר חלוף המועד להפקדת הערובה ואף לאחר המועד להגשת בקשה "להחייאת" ההליך כאמור.
4.
מכאן הערעור שלפנַי המופנה נגד החלטת הרשמת מיום 25.7.2021. במסגרת הערעור נטען כי שגתה הרשמת שדחתה את בקשת המערער לביטול החלטתה מיום 5.7.2021 ושדחתה את בקשת המערער להארכת המועד להפקדת הערובה. נטען כי לנוכח מצבו הכלכלי והרפואי הקשה, כמו גם לנוכח זכותו החוקתית לגישה לערכאות, היה מקום לקבל את בקשותיו ולהאריך את המועד להפקדת הערובה. כן צוין כי הבקשה להארכת המועד לא הייתה פוגעת בהליך, שכן מדובר בהליך חדש.
5.
דין הערעור להידחות. מחיקת הערעור בשל אי-קיום הוראה בדבר הפקדת ערובה מצויה בסמכות הרשמת מכוח תקנה 135(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאזנת בין זכות הפרט לגישה לערכאות לבין שיקולים של מניעת הליכי סרק, סופיות הדיון, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאות בעלי הדין האחרים (למשל: בש"א 5244/20 סימון נ' מדינת ישראל (29.7.2020); בש"א 7030/20 אוזן נ' זיגדון , פסקה 4 (18.10.2020)). בענייננו, המערער נמנע מלקיים את הוראות הרשמת ד' להב בדבר המועד להפקדת הערובה. חרף זאת נשלחה למערער הודעה על רישום ההליך לדחייה ואף ניתנה החלטה המאפשרת לו ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך. אלא שהמערער לא נתן טעם מספק ואף נמנע מלבקש הארכת מועד להפקדת הערובה. אין צריך לומר שאין זו הפעם הראשונה שהתנהלות הדיונית של המערער היא בעוכריו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושא בקשת הערעור ניתן בשל אי התייצבות המערער לדיון שנקבע בעניינו. בשל הגשת בקשה לביטול אותו פסק דין, בית המשפט המחוזי נתן החלטה מנומקת ביום 24.2.2021 בה פירט את מחדליו הדיוניים הנוספים של המערער. בנסיבות אלה, בדין עשתה הרשמת שימוש בסמכותה ו מחקה את ההליך.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ח' באלול התשפ"א (16.8.2021).
ש ו פ ט