פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5244/20
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינה
של הרשמת
ש' עבדיאן
בע"א
5139/20 מיום 27.7.2020
בשם המערערים:
בעצמם
החלטה
לפנַי ערעור על פסק דינה של הרשמת ש' עבדיאן בע"א 5139/20 מיום 27.7.2020, במסגרתו נדחה ערעור פסלות שהגישו המערערים, לאחר שלא הופקד העירבון שנקבע. במסגרת פסק הדין גם נדחתה בקשת המערערים להפקדת העירבון בתשלומים.
יצוין כי בקשה לפטור מהפקדת העירבון (ותשלום האגרה) שהוגשה בערעור הפסלות נדחתה גם כן, וערעור שהוגש על החלטה זו, נדחה על ידי ביום 26.7.2020 (בש"א 5181/20).
מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו טענו המערערים כי חיובם בהפקדת עירבון במקרה זה לקה בחוסר סמכות, שכן אין סמכות להורות על הפקדת עירבון בערעור שעניינו פסלות שופט. עוד טען המערער כי דרישת הפקדת עירבון סותרת את אופיו הייחודי של ערעור פסלות, וחותרת תחת התכליות העומדות ביסודו.
דין הערעור להידחות. דחיית ההליך בגין אי הפקדת עירבון נעשתה בגדר סמכות הרשם, המעוגנת בתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פיה לרשם בית המשפט סמכות להורות על דחיית ערעור אם המערער לא קיים הוראה בדבר עירבון או ערובה אחרת. תקנה זו מאזנת בין זכות הפרט לגישה לערכאות בשלב הערעור, לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (ראו לאחרונה: בש"א 4904/20 המרכז לאקונומיה בישראל (חל"צ) נ' עיריית רחובות (23.7.2020)). בניגוד לטענת המערערים, החובה להפקיד עירבון משתרעת גם על ערעור שעניינו פסלות שופט, כאשר הטעמים לדרישה להפקדת עירבון רלוונטיים גם בערעור מסוג זה (בש"א 10064/03 עו"ד זריפי נ' עו"ד כהן (12.2.2004)). משחלף המועד להפקדת העירבון, בדין אפוא דחתה הרשמת את ההליך.
הערעור נדחה.
ניתנה
היום, ח' באב התש"ף (29.7.2020).
ש ו פ ט