פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ער"פ 5230/21 נתנאל פורוש נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור פלילי על גזר דיןערעור על החלטת הרשמת בבקשת הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערעור על החלטת הרשמת שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין שהוגש באיחור של למעלה משנה. נקבע כי הארכת מועד בהליך פלילי מותנית בטעם ממשי המניח את הדעת, וכי המערער לא הצביע על טעם כזה מעבר לטענה כללית על השפעות הקורונה. נקבע גם כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו הרחב של הרשם.

העובדות

המערער נגזר דינו בהסדר טיעון ובית המשפט המחוזי הוסיף תקופת מאסר נוספת בשל אי הפקדת כספי פיצויים למתלוננים. המערער הגיש בקשה להארכת מועד לערעור כשנה ושלושה חודשים לאחר מתן גזר הדין, וטען בעיקר לפגיעת מגיפת הקורונה בעסקיו ולסיכוי לערעור. הרשמת דחתה את הבקשה והמערער ערער על כך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על גזר דין באיחור של למעלה משנה בהיעדר טעם ממשי המניח את הדעת?
  2. 2.האם התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הרשמת בבקשת הארכת מועד מוצדקת?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי תינתן רק אם יוצג טעם ממשי המניח את הדעת ביחס לאיחור, ובוחנים בין השאר את הסיבה לאיחור, סיכויי ההליך העיקרי, משך האיחור, האינטרס הציבורי וחשיבות הזכויות שעלולות להיפגע

    ״הארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי תינתן אם יוצג לפני בית המשפט טעם ממשי המניח את הדעת ביחס לאיחור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים של הארכת מועד, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל

    ״לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם ממשי המניח את הדעת
  • איחור ניכר
  • סיכויי הערעור
  • גזר דין
  • הסדר טיעון
  • משבר הקורונה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ער"פ

5230/21

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערער:

נתנאל פורוש

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשמת

בשם המערער:

עו"ד דוד ברהום

פסק-דין

לפנַי

ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"פ 5040/21 מיום 22.7.2021 במסגרתה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) מיום 24.2.2020 בת"פ 50624-09-16.

1.

בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער בהתאם להסדר הטיעון שהוגש על ידי הצדדים, תוך שהוסיף על עונש המאסר שהוסכם בין הצדדים, שעמד על שישה חודשי עבודות שירות, תקופה נוספת של 21 יום מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי הוסיף תקופה זו בשל העובדה שהמערער לא הפקיד במשך תקופה של שנתיים את כספי הפיצויים עבור המתלוננים אותם התחייב להפקיד במסגרת הסדר הטיעון.

2.

ביום 20.7.2021, כשנה ושלושה חודשים לאחר מתן גזר הדין, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר הדין, במסגרתה טען כי מגיפת הקורונה פגעה בעסקיו ועל כן יש להתחשב במצבו. כן טען כי לערעור סיכוי רב להתקבל, שכן שגה בית המשפט המחוזי כאשר החליט לסטות מהסדר הטיעון עליו הסכימו הצדדים כאמצעי "ענישה" בגין האיחור בהפקדת כספי הפיצויים עבור המתלוננים.

3.

ביום 22.7.2021 דחתה הרשמת את בקשת הארכה בציינה כי המערער לא הציג כל טעם ממשי המניח את הדעת ביחס לאיחורו בהגשת הערעור. הבקשה הוגשה באיחור ניכר וההסבר שניתן על ידי המערער אינו מבסס הצדקה מבוררת לאיחור. כמו כן, טענותיו בקשר להתפרצות הקורונה ופגיעתה בעסקיו נטענו בכלליות ולא נתמכו בתצהיר כדין.

4.

מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו טוען המערער כי הרשמת לא שקלה את סיכוייו הלכאוריים של הערעור ולא הפנתה למקור סמכות המבסס את קביעתה כי היה עליו לתמוך את טענותיו בתצהיר. חלק ניכר מהערעור הוקדש לטענותיו של המערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי.

5.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ער"פ 1004/21 עובד נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (16.2.2021); בש"פ 5925/20 מקייטן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.8.2020)). בענייננו, לא הציג המערער כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשמת.

6.

הארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי תינתן אם יוצג לפני בית המשפט "טעם ממשי המניח את הדעת" ביחס לאיחור. במסגרת זו יש להביא בחשבון מספר שיקולים, ובראשם הסיבה לאיחור וסיכויי ההליך העיקרי. כן יילקחו בחשבון משך האיחור בהגשת הערעור, האינטרס הציבורי בהכרעה בהליך, וחשיבות הזכויות העלולות להיפגע מאי מתן הארכה (ראו: סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; ער"פ

1004/21 עובד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (16.2.2021); בש"פ 660/16 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (31.1.2016)). בענייננו, מדובר באיחור ניכר ביותר של למעלה משנה, והמערער גם לא הסביר כלל מהן הנסיבות המפורטות שמנעו ממנו להגיש את הערעור במועד , למעט טענה כללית בדבר השפעות משבר הקורונה. בנסיבות אלה, המערער לא הצליח להצביע על "טעם ממשי" המצדיק מתן ארכה ובצדק לא נדרשה הרשמת כלל לסיכויי הערעור.

הערעור נדחה.

ניתן

היום, ל' באב התשפ"א (8.8.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ער"פ 250-23פסק-דין
  • ער"פ 5932/22שלומי קריכלי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ער"פ 5025/22מוהנד חלף נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולוןפסק-דין
  • ער"פ 5897/21ג'ורג' בנזכריה נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1הארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי תינתן רק אם יוצג טעם ממשי המניח את הדעת ביחס לאיחור, ובוחנים בין השאר את הסיבה לאיחור, סיכויי ההליך העיקרי, משך האיחור, האינטרס הציבורי וחשיבות הזכויות שעלולות להיפגע
  2. 2לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים של הארכת מועד, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל