עשת"ש 35657-10-24 עשת"ש 35657-10-24

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' זילר) מיום 8.10.2024 והחלטתו המשלימה מיום 18.10.2024 ב-מ"ת 54027-07-24, במסגרתן הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים כנגדו, במעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני.

רקע הדברים

1.ביום 22.7.2024 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו שתי עבירות נשק. באישום הראשון, יוחסה למשיב עבירת ניסיון החזקת נשק לפי רישא סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בצירוף סעיף 25 לחוק. באישום השני, יוחסה למשיב עבירת החזקת אביזרי נשק ותחמושת לפי סיפא סעיף 144(א) לחוק; ועבירת נשיאת והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק.

2.בהתאם למתואר בכתב האישום ביחס לאישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדויק לעוררת, עובר ליום 24.12.2021, בסביבות השעה 22:00, הגיע דודו של המשיב, איאהב חאלד (להלן: הדוד), לבית שבו התגורר המשיב, באותה העת, עם בני משפחתו, בכפר עקב.

הדוד שאל את המשיב בנוגע לבני המשפחה הנמצאים בבית, והמשיב השיב כי כולם ישנים. בתגובה, הדוד אמר למשיב כי ברצונו להיכנס להחביא בחדר המשיב שקית שחורה בה אחז באותה עת, ולאחסנה שם לכמה ימים. בהמשך לכך, השניים נכנסו לחדרו של המשיב והשניים החביאו את השקית בארון המצוי בחדר. המשיב שאל את דודו לגבי תוכנה של השקית, אולם הדוד השיב למשיב כי זה לא עניינו.

ביום 24.12.2021, או בסמוך לכך, פרצה שריפה בבית שבו התגורר המשיב. עקב כך, הגיע הדוד לקחת בחזרה את השקית.

כחודשיים לאחר מכן, פגש המשיב את הדוד בחנות בה עבד האחרון, ושאל אותו פעם נוספת מה היה בשקית. הדוד השיב כי היה בה נשק מסוג M16; וכאשר שאל המשיב מדוע אחסן אותו אצלו – הדוד השיב כי לא היה לו מקום אחר לאחסן אותו, ומשום שאף אחד לא יחשוד במשיב נוכח עברו הנקי.

לאחר כשנה, בשלהי 2022, עבר המשיב להתגורר עם בני משפחתו בדירה הממוקמת בקומה 11 בבניין מגורים בכפר עקב. בהתאם למתואר בכתב האישום, בנוסף לחדר בדירת המשפחה, הייתה בחזקתו של המשיב גם דירה באותו בניין בקומה 12.

בהמשך לכך, במהלך חודש מרץ 2024 התקשר הדוד למשיב כדי לוודא שהוא נמצא בדירתו. משנענה בחיוב, פגש אותו זמן קצר לאחר מכן בקומת הכניסה בבניין בו התגורר המשיב, והשניים עלו יחד תוך שהדוד אוחז בידו תיק כחול, לדירה בקומה 12 הנמצאת בחזקת המשיב. בהמשך לאמור, הדוד הניח את התיק בדירה והורה למשיב לא לגעת בו, תוך שהוא מציין בפניו כי התיק מכיל נשק מסוג M16. כעבור ארבעה ימים לפחות, שב הדוד לדירה ולקח את התיק.

3.ביחס לאישום השני, לפי המתואר בכתב האישום, ביום 2.7.2024 בסמוך לשעה 22:00, התקשר הדוד למשיב כדי לתאם מפגש ביניהם בכפר עקב.

המשיב הגיע לנקודת המפגש ברכבו ושם, בהוראת הדוד, העבירו השניים ארבע שקיות שחורות גדולות ותיק בצבע כחול מרכבו של הדוד לרכבו של המשיב. בזמן שהדוד והמשיב עשו כאמור לעיל, נקרעה אחת השקיות ונפלו ממנה שכפ"צ צבאי; בקבוק סולר; וארגז תחמושת. המשיב אסף את החפצים שנפלו, והדוד הודיע לו כי למחרת יגיע לקחת את חפציו בחזרה.

בהמשך למתואר, שב המשיב לבניין בו הוא מתגורר. שם, הוא הסתיר בתוך קרטון את ארבעת השקיות – שלושת השקיות שנותרו סגורות והתכולה של השקית שנקרעה – בדירתו שבקומה 12. את התיק הכחול הסתיר המשיב בחדרו שבדירה שבקומה 11, אולם זאת לאחר שפתח אותו וגילה בו אקדח, שני חלקי M16, מחסניות ותחמושת. בהתאם לאמור בכתב האישום, השאיר המשיב את השקיות בחזקתו למשך יום אחד, בין יום 2.7.2024 ליום 3.7.2024.

4.כתב האישום מפרט את תכולתן של השקיות והתיק שהחזיק המשיב כאמור לעיל, ומדובר ברשימה ארוכה של אמצעי לחימה, אשר כללו, בין היתר, נשק מסוג M16; אקדח בלגי; רובה M16 "איירסופט"; אקדח חרוזים; אקדח הזנקה ומחסנית תואמת; כמות גדולה של מחסניות מסוגים שונים; כמות גדולה של תחמושת מסוגים שונים; כוונות לנשק; ציוד נלווה; מדים; שכפ"ץ ואפוד.

5.כאמור, ביום 22.7.2024 הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירות נשק כמתואר לעיל. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. באותו יום התקיים דיון בעניינו של המשיב, במהלכו הובהר כי המשיב אינו מואשם בעבירות ביטחון.

ביום 25.7.2024 נשמעו טענות הצדדים לעניין הבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. ביום 7.8.2024 נתן בית המשפט קמא (השופט א' רומנוב) את החלטתו, במסגרתה עמד על שורה של טעמים שיש בהם כדי לתמוך בעמדת העוררת לפיה יש להורות על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים נגדו, מאחורי סורג ובריח: הכמות הגדולה של הנשק שהמשיב החזיק; חלופת המעצר שהוצעה הייתה בשועפט, הקרובה לכפר עקב (מקום מגוריו של המשיב); הדוד טרם נעצר; והתיק לא עתיד להישמע לאורך פרק זמן ארוך, לאור הודאת המשיב בעובדות. בית המשפט קמא הוסיף ופירט, מאידך, עובדות המצדיקות בחינת חלופת מעצר: המשיב לא היה הבעלים של הנשק והתחמושת אלא החזיק אותם עבור הדוד; המשיב נעדר הרשעות קודמות ומנהל, ככל הנראה, אורח חיים נורמטיבי.

לאחר שפירט את הטעמים לכאן ולכאן הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר, בעניינו של המשיב, משירות המבחן.

6.עובר לדיון שהתקיים ביום 7.10.2024, התקבל תסקיר משירות מבחן בעניינו של המשיב, נושא תאריך 26.9.2024. בבואו להעריך את הסיכון הנשקף מהמשיב, התחשב שירות המבחן בהיות המשיב נעדר עבר פלילי; בהיותו האחראי לפרנסת משפחתו; ובעובדה שזו הפעם הראשונה שהוא שוהה במעצר, דבר המעיד על מאמציו לקיים אורח חיים נורמטיבי לאורך השנים. מסקנת שירות המבחן לגבי מסוכנותו של המשיב היתה כי: "...קיים סיכון להישנות העבירה, אותו ניתן לצמצם עם שילובו בהליך הטיפולי".

בהמשך התסקיר, התייחס שירות המבחן לחלופת מעצר שהוצעה מטעם המשיב – מעצר בית, בדירה שהושכרה לשם כך בשכונת עיסאוויה בירושלים, בפיקוח של ארבעה מפקחים: אביו, אחותו ודודתו של המשיב וכן חבר של המשיב. שירות המבחן מצא את המפקחים מתאימים: "...להערכתנו הם יצליחו לפקח עליו כראוי ולהפחית את הסיכון הנשקף".

על רקע זה, שירות המבחן המליץ על חלופת המעצר שהוצעה.

7.ביום 7.10.2024 נשמעו בבית המשפט קמא טיעוני הצדדים לעניין הבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, ונחקרו המפקחים המוצעים על ידי המשיב. במסגרת הדיון, הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לעניין חלופת המעצר שהוצעה, עמדתה של העוררת היתה כי: "בשלב הזה ולחלופה הזאת אנו מתנגדים לשחרור".

החלטותיו של בית המשפט קמא

8.ביום 8.10.2024, נתן בית המשפט קמא (השופט ד' זילר) את החלטתו, נושא הערר שבפניי.

לאחר סקירת ההליכים עד למתן החלטתו, הפנה בית המשפט קמא לפסיקה לפיה גם כאשר עסקינן בעבירות נשק יש לבחון אם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך אשר פוגעת בחירות הנאשם במידה פחותה.

מכאן עבר בית המשפט לפירוט הנסיבות שיש בהן, להשקפתו, כדי להצדיק חלופת מעצר בעניינו של המשיב דנן: המשיב נעדר עבר פלילי; ניהל אורח חיים נורמטיבי; המשיב לא היה הבעלים של הנשק והתחמושת אלא החזיק אותם עבור הדוד, אשר הביא אותם אליו שלא לבקשתו; המשיב לא נשא את הנשק על גופו ולא השתמש בו; המשיב הודה במעשים ונטל עליהם אחריות; שירות המבחן ממליץ על החלופה שהציע המשיב וציין שהמעצר עד כה יש בו כדי להרתיע את המשיב; חלופת המעצר המוצעת אינה במקום ביצוע המעשים; המפקחים שהוצעו נמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן וכן על ידי בית המשפט (למעט האחות); העובדה שבא כוח המשיב ציין שהינו מכיר אישית היטב את המשיב ואת אביו וכי ניתן לתת בהם אמון.

על יסוד כל האמור לעיל החליט בית המשפט קמא כי, בכפוף לאישור מנהלת האיזוק, המשיב ייעצר במעצר בית מלא, בפיקוח אלקטרוני, בדירה שהוצעה בשכונת עיסאוויה בירושלים.

9.על ההחלטה מיום 8.10.2024 וכן על ההחלטה המשלימה מיום 18.10.2024 הגישה העוררת, ביום 19.10.2024, את הערר שבפניי.

טענות הצדדים

10.העוררת, הן בהודעת הערר שהגישה והן בדיון שהתקיים בפניי, הדגישה כי לשיטתה אין במעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני כדי להתמודד בצורה הולמת עם המסוכנות הנשקפת ממנו לאור העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

העוררת הדגישה כי עסקינן במספר עבירות נשק, שהאחרונה שבהן מתייחסת לכמות גדולה של נשק ותחמושת, שרק בנסיבות חריגות לא יורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם בהן מאחורי סורג ובריח. לטענת העוררת הנסיבות המפורטות בהחלטתו של בית המשפט קמא אינן מגבשות חריג כאמור.

11.המשיב סמך את ידיו על קביעת בית המשפט המחוזי, ועמד על נסיבות ביצוע העבירה וכן על שיתוף הפעולה המלא שלו עם רשויות החוק (כך, כל פרטי האישום הראשון מבוססים על הודאתו הוולונטרית של המשיב).

באשר למערכת היחסים עם הדוד (אחי אמו של המשיב), נטען כי לא רק שהמשפחה כולה מגנה את מעשיו, אלא שהמשפחה אף העבירה לרשויות אכיפת החוק מידע על המקום בו נמצא הדוד, כדי לאפשר את מעצרו (דבר שלא קרה), למרות ההשלכות הלא פשוטות של מעשה שכזה מבחינתם.

לבסוף, נטען, בנוגע להיות המשיב אדם נורמטיבי שאין לו זיקה לעולמות הפשע, בכלל, ולעבירות הנשק, בפרט.

12.בהמשך לדיון שהתקיים בפניי, הוריתי לעוררת להגיש עד ליום 21.10.2024 התייחסותה בנוגע לטענה שהשמיע המשיב בדיון בדבר סיוע משפחת המשיב בניסיון להביא למעצרו של הדוד המעורב בפרשה, וכן התרתי לעוררת להביא את עמדתה לגבי אפשרות להידוק חלופת המעצר עליה הורה בית המשפט קמא. כמו כן נתתי את זכות התשובה למשיב, ככל שירצה בכך.

בד בבד, הוריתי על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי כך שהמשיב ימשיך להיות עצור מאחורי סורג ובריח, עד למתן החלטה אחרת.

13.בהמשך להחלטתי האמורה, הגישה העוררת את עמדתה ביום 21.10.2024, במסגרתה נמסר כי בא כוח המשיב פנה לקצין החקירות ומסר לו מידע על אודות מיקום הדוד לצורך מעצרו. ברם, לשיטתה, מאחר שהפניה נעשתה לאחר מעצר המשיב, אין ללמוד ממנה בנוגע ליחסי המשיב ומשפחתו, לרבות מפקחיו, עם הדוד המעורב בפרשה.

העוררת התייחסה, בשולי הודעתה, לעניין החלופה עליה הורה בית המשפט קמא והאפשרות להדקה וטענה כי מיקום החלופה בענייננו מעורר קושי נוכח "מיקומה המורכב של החלופה, בשכונת עיסאוויה".

14.בהמשך לאמור, עוד באותו יום, 21.10.2024, הגיש המשיב את תגובתו להודעת העוררת. בא כוח המשיב עמד על כך שמסר את המידע על אודות מיקום הדוד בשליחות משפחת המשיב, ובהתבסס על מידע שקיבל ממנה.

ביחס לטענת העוררת לגבי מיקום החלופה ה-"מורכב", ציין המשיב כי המיקום אושר על ידי משטרת ישראל וכן גם על ידי יחידת הפיקוח האלקטרוני של השב"ס, כך שאין בסיס לחשש בנוגע ליכולת אכיפה מצד גורמי הפיקוח והאכיפה.

דיון והכרעה

15.המשיב מואשם בעבירות נשק. לגבי עבירות אלו נפסק, בבש"פ 8264/23 מהלוויס נ' מדינת ישראל (22.11.2023), כי כאשר כתב אישום מייחס לנאשם בגיר עבירות נשק שקיימת לגביהן חזקת מסוכנות, "השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו מן הכלא בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא, היא לא 'למה לא?', אלא 'למה כן?'" (שם, בפסקה 10). עוד נקבע כי בעבירות נשק הכלל הינו מעצר מאחורי סורג ובריח ושחרור לחלופת מעצר יהיה רק בנסיבות חריגות (ראו, בין רבים: בש"פ 4930/22 חשים נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (4.8.2022); בש"פ 6226/23 עואדה נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (12.09.2023); בש"פ 4664/24 מדינת ישראל נ' אל צאנע (23.6.2024)).

הכמות הגדולה של הנשק, התחמושת והאביזרים, נשוא האישום השני כנגד המשיב דנן, מוסיפה לאישום אף יתר חומרה ונופך נוסף למסוכנותו של המשיב הנגזרת מכך.

ברם, מאידך וכמפורט בהחלטתו של בית המשפט קמא, קיימות בענייננו מספר נסיבות שיש בהן כדי להקל בהסקת מסקנות לגבי מידת מסוכנותו של המשיב: כתב האישום אינו מגלה, על פניו, מעורבות עמוקה של המשיב בעבריינות נשק אלא נכונות מצדו של המשיב להיענות לפניות של בן משפחה (הדוד), שביקש ממנו לאפשר הסתרת כלי נשק ותחמושת בחדרו ובדירתו של המשיב. כך, לא נטען כי המשיב התכוון להשתמש בנשק באופן כלשהו, לשאת אותו עליו, לסחור בו או להפיק לעצמו טובת הנאה אחרת.

לאמור לעיל מתווספים שיתוף הפעולה המלא והמידי של המשיב עם רשויות אכיפת החוק, עברו הפלילי הנקי, ההמלצה החיובית של שירות המבחן והתרשמותו הישירה של בית המשפט מהמפקחים שהוצעו.

דומה כי כל האמור לעיל לא נעלם אף מעיני העוררת, שעמדתה בפני בית המשפט קמא לא שללה קטגורית אפשרות של חלופת מעצר ("בשלב הזה ולחלופה הזאת אנו מתנגדים לשחרור").

זאת ועוד: כמודגש לעיל, העבירות המיוחסות למשיב נוגעות כולן להיענות לפניותיו של הדוד. בנסיבות אלו, מערכת היחסים מול הדוד הינה בעלת חשיבות לעניין מסוכנותו של המשיב. העובדה שהמשיב הביע חרטה ואילו משפחתו לא רק שהסתייגה מכל וכל ממעשיו של הדוד אלא אף ניסתה לסייע לרשויות החוק לשים את ידיהן עליו, יש בה כדי להפחית במידת מה את מסוכנותו של המשיב ולחזק את המסקנה שיש בחלופת המעצר המוצעת כדי להתמודד עם אותה מסוכנות.

16.אציין כי אפשרתי, הן במהלך הדיון בפניי והן לאחריו, לעוררת, לטעון לעניין הידוק החלופה שנקבעה על ידי בית המשפט קמא, לרבות לעניין מיקום מעצר הבית בשכונת עיסאוויה אשר במזרח ירושלים. ברם, מלבד אמירה כללית ביותר המסתייגת מהחלופה שנקבעה, לא הציעה העוררת כל הצעה להידוק החלופה הנ"ל ואף לא פירטה וביססה את הסתייגותה הכללית מהחלופה שנקבעה.

17.לאור כלל הנסיבות המיוחדות לעיל, סבורני שהחלטתו של בית המשפט קמא אינה חורגת מהפסיקה המחמירה לעניין מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק, וכי אין מקום להתערב בה. משכך שהערר נדחה בזאת, והמשיב ישהה במעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני, עד לתום ההליכים נגדו, כאמור בהחלטותיו של בית המשפט קמא.