רע"א 10091/02 Siemens Aktiengesellschaft נ. תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק על הסף של התביעה שהגישה נגדה המשיבה 1. משלא נמצאו המסמכים המקוריים במזכירות בית המשפט נתבקשו הצדדים להגישם מחדש - וכך עשו בימים אלה.

המשיבה 1, תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ (להלן: תעשיות), מחזיקה במפעל לייצור P.V.C. בעכו. לצורכי הייצור רוכשת תעשיות גז אתילן מהמשיבה 2, כרמל אולפינים בע"מ (להלן: כרמל). גז האתילן מועבר למפעלה של תעשיות באמצעות צינור מיוחד שמוצאו במתקן האתילן שבבעלות כרמל. במתקן זה פועלת טורבינה מתוצרת המבקשת. בשנת 2001 הגישה תעשיות תביעה נגד כרמל ונגד המבקשת, במסגרתה תבעה, בין היתר, פיצוי בגין השבתת מתקן האתילן בשנת 1999 לצרכי שיפוץ המתקן ותיקון נזק שנגרם לטבעות האטימה של הטורבינה. השבתה זו גרמה לתעשיות, לטענתה, נזק של כ- 17.6 מיליון ש"ח. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, ולחלופין, למחיקת התביעה על הסף מן הטעם של העדר עילה. עיקר טענותיה של המבקשת בפני בית המשפט קמא התייחסו לבקשה למחיקה בהעדר עילה. לטענת המבקשת, בינה לבין תעשיות לא היה כל קשר חוזי או קשר אחר, והיא אף לא נטלה חלק בעבודות שיפוץ מתקן האתילן שבשלן הושבת המתקן בשנת 1999. כל שנטען כלפיה בתביעתה של תעשיות, כך לשיטתה של המבקשת, הוא כי היא ייעצה לכרמל לגבי אותו שיפוץ וכי אישרה לכרמל לדחות שיפוץ טורבינה שהיה עליה לעשות בשנת 1997 לשנת 1999. כן נטען כנגד המבקשת, בלשון רפה לטענתה, כי היא גרמה להפרת החוזה שבין כרמל לבין תעשיות. במצב דברים זה, ולאור הפסיקה, טענה המבקשת, אין תביעתה של תעשיות מגלה כל עילה נגדה ומן הדין למחקה על הסף. טענתה של המבקשת לעניין ההתיישנות התבססה על כך שבכתב התביעה טענה תעשיות כי כבר בשנת 1991 התגלה בטורבינה נזק הדומה לנזק שנתגלה בשנת 1999 וחייב השבתת מתקן האתילן.

בית המשפט המחוזי פסק כי אין מקום בשלב זה של הדיון למחוק את תביעתה של תעשיות נגד המבקשת. מרבית טענותיה של המבקשת, כך ציין בית המשפט קמא, דורשות לא רק בירור משפטי אלא גם בירור עובדתי שייערך במסגרת ניהול התביעה עצמה. לעניין דחיית התביעה מחמת התיישנות קבע בית המשפט קמא כי הדין בעניין זה עם תעשיות הואיל ועילת תביעתה לא התגבשה עד אשר נגרם לה הנזק, הנטען, בשנת 1999. מכל מקום קבע בית המשפט כי גם טענותיה של המבקשת לעניין התיישנות ישמרו לה לשלב הסיכומים אז תוכל להעלותן על רקע העובדות שיתבררו במהלך המשפט. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

בפני טוענת המבקשת אך ורק לעניין החלטתו של בית המשפט בסוגיה של העדר עילה, זאת, מבלי לוותר על טענותיה האחרות. המבקשת טוענת כי תביעתה של תעשיות נגדה הינה תביעה בגין מתן שירות או ייעוץ מקצועי רשלני שגרמו לנזק כלכלי. לתביעות כגון דא, כך טוענת המבקשת, נקבעו תנאים מוגדרים בפסיקה שאינם מתקיימים במקרה דנן. לטענת המבקשת טענתה היא טענה משפטית נורמטיבית שאינה מעוררת שאלה הדורשת בירור עובדתי ושמיעת ראיות, ועל כן טעה בית המשפט קמא בדחותו את בקשתה למחיקה על הסף. לעומתה, תעשיות סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי המבקשת מתארת את כתב התביעה שהגישה תעשיות באופן חלקי בלבד. לטענת תעשיות, כתב התביעה שהגישה ייחס למבקשת מעורבות פעילה ומתמשכת, בין היתר, בכל הנוגע לתחזוקת הטורבינה, שיפוצה ופיקוח על תקינותה ולא הצטמצם לטענה בדבר הייעוץ שנתנה המבקשת לכרמל. כרמל מצידה הודיעה כי בקשת רשות הערעור אינה מופנית נגדה וכי היא מותירה את החלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, למבקשת טענות כבדות משקל שאין להתעלם מהן. עם זאת, כלל הוא כי בית המשפט לא יסלק על הסף תביעה בגין העדר עילה אלא במקרים נדירים בהן התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה. כך למשל, נאמר בע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ , מג(3) 124, כי די באפשרות קלושה שהתובע יקבל את הסעד לו הוא עותר כדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף. עיון בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מלמד כי לתעשיות אכן יש טענות עובדתיות שונות המתייחסות למעורבותה של המבקשת בהשבתת מתקן האתילן בשנת 1999. על כן, כפי שקבע בית המשפט קמא, גם בכדי להכריע בשאלה האם כל פועלה של המבקשת הצטמצם לכדי ייעוץ בלבד יש לערוך בירור עובדתי של ממש, ומכל מקום אין לומר כי לא קיימת ולו אפשרות קלושה כי תעשיות תזכה בתביעתה כנגד המבקשת.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיבה 1 בסך 10,000 ש"ח.