רע"א 1028/10 זהבה בן עמי נ. יצחק בן עמי

1.

המבקשת מלינה על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לפשיטת רגל, בה נקבע כי המשיב 2 (הוא הנאמן בפשיטת רגל של המשיב 1) זכאי לשכר מימוש בגין מכירת דירה, כי עו"ד ריסקין, המשיב 3 (פרקליטה של המבקשת, שמונה ככונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל), אינו זכאי לשכר לעניין המכירה בגדר הליך פשיטת הרגל, וכי אין לקבל את טענת המבקשת ששכרו של המשיב 2 יחושב אך לגבי חלקו של החייב מתמורת המכירה.

2.

דעתי היא שדין הבקשה להידחות הן מטעמי סף והן לגופה. תחילה לטעמי הסף : המבקשת והיא בלבד הגישה את בקשת רשות הערעור. עו"ד ריסקין, שמונה כבעל תפקיד בהליכי הוצאה לפועל, לא עתר לבית משפט זה (אף שהוא כנראה הגיש את אחת הבקשות בה הכריע בית משפט קמא). עו"ד ריסקין, הוא כאמור פרקליטה של המבקשת והגיש את בקשת רשות הערעור בשם המבקשת, שעה שהוא מופיע כמשיב 3 בבקשה דנא. לפחות חלק מן ההשגות בבקשת רשות הערעור נוגעות למעמדו של עו"ד ריסקין כבעל תפקיד, הזכאי לשכר על פי הטענה. משכך, הוא זה שאמור היה להגיש את הבקשה לבית משפט זה, ככל שמדובר בקביעה שאין הוא זכאי לשכר. זאת ועוד, דומה שהכרעתו של בית משפט קמא סיימה את

המחלוקת באשר לשכר ולחישובו אף מחלקה של המבקשת. ברי, כי ההחלטה אינה בגדר "צו בפשיטת רגל", אלא לכאורה מדובר ב"פסק דין". משכך, דרך התקיפה הנכונה היתה זו של ערעור ולא בקשת רשות ערעור. אילו הייתי מגיע למסקנה, כי יש ממש בבקשה, ייתכן שהייתי פועל להעברתו של ההליך דנא למסלול של ערעור, לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. אולם, משאין הדברים כך, אין סיבה לפעול בדרך הדיונית הנזכרת.

3.

אשר לגופם של דברים: מינויו של עו"ד ריסקין ככונס נכסים נעשה על ידי ראש ההוצאה לפועל ולא על ידי בית המשפט לפשיטת רגל. זאת ועוד, הרושם המתקבל מן החומר שצורף הוא שמרבית הפעולות הנוגעות למימוש הנכס, אם לא כולן נעשו על ידי הנאמן בפשיטת רגל (הוא המשיב 2). בנסיבות אלה אין סיבה לפסוק שכר לעו"ד ריסקין מתוך כספי התמורה ואין לחשב את השכר אך מחלקו של החייב בתמורה. אוסיף, כי במסגרת הסכמה שהושגה בבית משפט זה בהליך קודם (רע"א 4641/09) נקבע כי המבקשת תקבל חלק מסויים מתוך תמורת המכר "לאחר הוצאות מכירה". ברי, כי הכוונה בביטוי זה הייתה למלוא ההוצאות.

4.

סיכומו של דבר, שיש לדחות את הבקשה וכך מוחלט. המבקשת תישא בשכר טרחה של המשיב 2 בסכום של 8,000 ש"ח ובסכום של 4,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי (המשיב 4).