רע"א 10473/05 מרים מאוסקופף נ. הרשות המוסמכת לצורך חוק רדיפות הנאצים

לפני בקשה לחלופת ערובה ולחילופין בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת או להפחתתו.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל באופן חלקי ערעור של המבקשת על החלטת ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 ( להלן: החוק ). לטענת המבקשת אין מקום לחייבה להפקיד ערבון שכן המשיבה יכולה לקזז כל סכום שייפסק לטובתה, אם יפסק, מהתגמולים המשתלמים למבקשת לפי החוק. לחילופין, טענתה היא כי היא הוכרה כ"נכה נזקק" ועצם הכרה זו מצדיק פטור מהפקדת ערבון. עוד טוענת המבקשת כי גם אם אין מקום לפטור אותה מערבון, הרי שבנסיבות העניין קיימים מספר שיקולים אשר מצדיקים את הפחתתו. המשיבה מתנגדת הן לבקשה להפקדת חלופת ערובה והן למתן פטור מערבון או הפחתתו. אדון תחילה בשאלה האם ניתן במקרה דנן להפקיד כתב קיזוז חלף הפקדת ערבון, ולאחר מכן, נוכח שלילת אפשרות זו, אבחן את הבקשה לפטור מערבון או הפחתתו.

קיזוז הוצאות משפט מתגמולים המשתלמים על פי החוק

סעיף 11(א) רישא לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 קובע כדלקמן:

"זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של ...".

הוצאות משפט אינן מבין העניינים המנויים בגדר החריג לכלל המופיעים בסעיף 11(א) סיפא. מכאן עולה לכאורה, כי על פי לשונו, אין סעיף 11(א) לחוק חל במישרין על קיזוז. אולם, לפי הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול. מכאן, שהוראת סעיף 11(א) רישא חלה גם על קיזוז. יצוין, כי שלילת זכות הקיזוז עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק, המיועד להגן על הנכה על ידי כך שיובטח כי התגמול יגיע לידיו. מכאן, שצודקת המשיבה בטענתה לפיה לא ניתן להמיר את הערובה בכתב קיזוז.

בשולי הדברים ראיתי לנכון להוסיף כי למרות ששלילת זכות הקיזוז בכל הנוגע לתגמולים המשתלמים מכוח החוק אמורה להיטיב עם הנהנים על פיו, קרי הנכים, הרי שאין ספק כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, כלל זה אינו פועל לטובת המבקשת. לטענתה, ובטענה זו יש ממש, מבחינת טובתה האישית, היא מבכרת להפקיד כתב קיזוז מאשר להוציא מכספה מזומן אשר יופקד בקופת בית המשפט עד לאחר מתן פסק הדין בעניינה או לשלם את העמלה הכרוכה בהפקדת ערבות בנקאית אשר תופקד כאמור. ברי כי מבחינה כלכלית, הפקדת כתב קיזוז היא חלופה זולה בהרבה מאשר הפקדת ערבון במזומן או הפקדת ערבות בנקאית. דא עקא, הוראת הסעיף, אשר כאמור, מיטיבה על דרך הכלל עם הנכים, היא כללית, ואין היא מיועדת לספק מענה למצבים יוצאי דופן בהם יתכן כי הם ימצאו עצמם נפגעים על ידה.

פטור מערבון או הפחתתו

2.על המבקש פטור מערבון מוטל הנטל לפרוש בפני בית המשפט תשתית ראייתית מלאה ומעודכנת אשר למצבו הכלכלי. יש ממש בטענת המשיבה, כי המבקשת לא עמדה בנטל זה. המשיבה מבהירה, כי בהגדרת המבקשת כ"נכה נזקק" אין, כשלעצמו, כדי ללמד על כלל הכנסותיה של המבקשת ואף לא על מצבה הכלכלי הכולל. לפי הנטען, המבקשת לא הביאה בדל ראיה לעניין מצבה הכלכלי. היא לא פרטה האם ברשותו הכנסות נוספות, או נכסים אשר עשויים לסייע לה להפקיד ערבון, וזאת כאשר מפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי למבקשת חסכונות. כמו כן, המבקשת לא הבהירה האם ביכולתה להסתייע בקרוביה לצורך הפקדת ערבון. זאת ועוד, המבקשת לא הבהירה מנין משגת ידה לממן את ייצוגה המשפטי. בהחלטתי מיום 23.1.06 אפשרתי למבקשת להשיב לתגובת המשיבה בכל הנוגע למצבה הכלכלי. המבקשת בתשובתה, לא פירטה את מצבה הכלכלי או צרפה אסמכתאות לעניין זה, אלא הסתפקה בטיעון לפיו המשיבה יודעת מהן הכנסותיה, שהן קופת גמל וקצבת נכות מעבודה. בנסיבות אלה, אין עילה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון, וזאת ללא צורך לבחון את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמבקשת לא חויבה בהוצאות בבית משפט קמא, וכן בהתחשב בכך שנוכח טיב ההליך, הרי שגם אם תחויב המבקשת בהוצאות, אין יסוד סביר להניח כי ייקבע סכום הוצאות גבוה. במצב דברים זה, יועמד הערבון על סכום של 5,000 ₪ בלבד, אשר יופקדו תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.