פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1075/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
עוייס פאדי
נ ג ד
המשיבים:
1.
Khalid Nasser Alghafly
2.
Ahmad
Mohammed Alkhmees
3.
Mohammed j.
Alhuleimi
4.
Fahad Ail
Alshaikh
5.
Hamza
Abdullah Alail
בקשת רשות ערעור על
החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא), מימים 15.12.21
ו-1.2.22, בת"א 24707-07-21
בשם המבקש:
עו"ד יריב נדב
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) בת"א 24707-07-21 מימים 15.12.2021 ו-1.2.2022, בגדרן התקבלה בקשת התובעים (להלן: המשיבים ) להגשת תצהיר משלים מטעמם (להלן: תצהיר משלים ), ונדחתה בקשת הנתבע (להלן: המבקש ) להוצאת התצהיר המשלים מתיק בית-המשפט.
העובדות בתמצית
2.
ביום 11.7.2021 הגישו המשיבים תביעה לאכיפת פסק חוץ נגד המבקש. בתביעה נטען כי בית המשפט העליון בניו-יורק נתן פסק-דין נגד המבקש (להלן: פסק החוץ ) ; וכי התביעה לאכיפתו עומדת בתנאים שנקבעו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 (להלן: החוק ) . לתביעתם, צירפו המשיבים תצהיר שתומך בטענותיהם בנוגע לדין בניו-יורק.
3.
ביום 24.11.2021 הגיש המבקש את התנגדותו לתביעת המשיבים, במסגרתה נטען,
בין השאר, כי בהליך שהתקיים בניו-יורק נפלו פגמים שיש בהם כדי להצדיק את דחיית התביעה. ביום 5.12.2021 הגישו המשיבים בקשה להגיש תצהיר משלים אשר יתייחס לטענות המבקש בדבר הפגמים האמורים. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה על אף התנגדות המבקש (להלן: ההחלטה הראשונה ).
4.
ביום 27.12.2021 הוגש התצהיר המשלים. ביום 18.1.2022 הגיש המבקש בקשה להוצאת התצהיר המשלים מתיק בית המשפט, בטענה שמדובר בניסיון פסול להרחבת יריעת המחלוקת. ביום 1.2.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע כי ההחלטה הראשונה לא הגבילה את התוכן של התצהיר המשלים. כמו כן, צוין כי בזמן שחלף מאז הוגש התצהיר המשלים, יכול היה המבקש להגיש חוות דעת נגדית מטעמו (להלן: ההחלטה השנייה ).
כנגד שתי החלטות אלה הוגשה הבקשה שלפניי.
הבקשה דנן
5.
בנוגע להחלטה הראשונה, המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כשהתיר את הגשת התצהיר המשלים מבלי שהוגשה בקשה לתיקון כתב טענות, שכן התצהיר מהווה חלק בלתי-נפרד מכתב הטענות. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי הסתמך על טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר של המשיבים שהוגש בתמיכה לבקשתם לאישור הגשת התצהיר המשלים.
6.
בנוגע להחלטה השנייה, נטען כי התצהיר המשלים מהווה הרחבת חזית אסורה.
דיון והכרעה
7.
לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.
8.
ככלל,
השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בתובענה (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984; רע״א 7152/94 שידלוב נ׳ קיהן , פ״ד מט(5) 309, 312 (1996)). באופן קונקרטי יותר, לענייננו, נקבע כי החלטה בבקשות להגשת ראיות נוספות מסורה לשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית, ולמעט מקרים חריגים, נטייתה של ערכאת הערעור תהיה שלא להתערב בהחלטות דיוניות מובהקות (ראו: רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח , פסקה 12 (1.7.2015) ; רע"א 411/22 עיריית חיפה נ' ג'ייסון , פסקה 13 (3.2.2022) ). לא מצאתי שהמקרה שלפנינו מצדיק לחרוג מהכללים האמורים.
9.
למעלה מן הצורך, ולגופו של עניין, אציין כי לפי תקנה 354 לתקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984, התובע אכיפת פסק-חוץ נדרש לצרף ביחד עם תביעתו תצהיר התומך בטענותיו העובדתיות לפיהן הוא עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 3 לחוק. אכן, ככלל, יש להימנע מאישור הגשת תצהיר נוסף על תצהיר זה, שכן הגשת הראיות צריכה להיעשות ב"חבילה אחת" (ראו: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , נה(4) 577 (2001)). עם זאת, כאשר מתגלות נסיבות חדשות שלא זכו להתייחסות בתצהיר, וישנה חשיבות בבירורן, אין מניעה להביא בחשבון את השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להוספת ראיה: אופי הראיה; השלב אליו הגיע המשפט; והשאלה אם מבקש הוספת הראיה ידע או צריך היה לדעת על קיומה (ראו והשוו: ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון , פ"ד מו(3) 738, 744-743 (1992)).
10.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובת המשיבים, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח באדר ב התשפ"ב
(21.3.2022).
ש ו פ ט ת