רע"א 1080/04 גינות לאה בע"מ נ. בנק המזרחי בע"מ (סניף פרדס כץ)

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הליכי מימוש משכנתא בהם פתח המשיב.

במסגרת הסכם ליווי פיננסי לפרויקט בנייה, שיעבדו המבקשים לטובת המשיב את זכויותיהם בנכס בנאות אפקה. לאחר שלא עמדו המבקשים בתשלומים שנקבעו להחזר ההלוואות שהעניק להם המשיב, פתח המשיב בהליכי מימוש המשכנתא על זכויות המבקשים בנכס. המבקשים הגישו לבית המשפט קמא המרצת פתיחה (שהועברה מאוחר יותר לפסים של תביעה רגילה), בה ביקשו סעד הצהרתי לפיו אין למשיב זכות לממש את הנכס נשוא ההליכים. טענתם העיקרית של המבקשים הינה כי המשיב הפר את הסכם הליווי הפיננסי ולא העניק להם את האשראי שהתחייב להעניק. בכך, טוענים המבקשים, גרם להם המשיב נזקים העולים על חובם הנטען. במסגרת התובענה הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכנתא בהם פתח המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה באופן חלקי, בקובעו כי בכדי לאזן את האינטרסים של הצדדים ובהתחשב במאזן הנוחות, הליכי המימוש יעוכבו אם יפקידו המבקשים סך של מיליון ש"ח בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית. בית המשפט המחוזי ציין כי התחשב בהחלטתו בסכום החוב הנטען ובעובדה שלמעשה אין מחלוקת אמיתית לגבי קיומו של חוב ויש מחלוקת אך על גובהו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. כן הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל.

2.לטענת המבקשים, קביעתו של בית המשפט קמא לפיה אין מחלוקת באשר לקיומו של חוב, הינה בלתי סבירה לאור הטענות שנטענו בתובענה שהגישו, לפיהן המשיב הוא זה אשר חייב להם כספים ולא להפך. טענתם המרכזית של המבקשים בבקשת רשות הערעור שהגישו ובבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרתה, הינה כי שווי הנכס אותו מבקש המשיב לממש עולה על חובם הנטען של המבקשים, גם לפי הערכתו של המשיב עצמו. המבקשים טוענים כי, בידי המשיב בטוחות העולות על החוב הנטען ולפיכך אין מקום להתנות את עיכוב ביצוע הליכי המימוש בהפקדת ערבות נוספת. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הפקדת ערבות שכזו תגרום להם לנזק בלתי הפיך, וכי אין בידם כל אפשרות להפקידה הואיל וכל נכסיהם משועבדים למשיב. בתגובה שהגיש לבקשת עיכוב הביצוע, מציין המשיב כי הטענה לפיה שוויים של הנכסים הממושכנים עולה על חובם של המבקשים לבנק לא הועלתה בפני בית המשפט קמא, ואף אינה נתמכת בראיה כלשהי. בניגוד לאמור בבקשת רשות הערעור מדגיש המשיב כי הוא סבור ששוויו של הנכס הממושכן נמוך, להערכתו, מחובם של המבקשים. לאור הערכה זו, על אף שחובם של המבקשים עומד על למעלה מ- 10 מיליון ש"ח, נפתח תיק ההוצאה לפועל, בגין חוב בסך 8 מיליון ש"ח בלבד. המשיב מוסיף כי המבקשים לא מצביעים בבקשתם על נזק שייגרם להם כתוצאה ממימוש הנכס, וכי לעומת זאת, ייגרם למשיב נזק כבד אם לא ימומש הנכס, בשל המיתון במשק, שעלול להוביל לירידת ערך הנכס, ולאור חובם ההולך ותופח של המבקשים.

3.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות. משלא הועלו טענות המבקשים בדבר שווי הנכס הממושכן בפני הערכאה המבררת אין מקום להעלותן בפני ערכאת הערעור, והן אינן יכולות להוות בסיס לביטול התנאי בו התנה בית המשפט המחוזי את עיכוב הביצוע. למעלה מן הנדרש יצוין, כי בית המשפט המחוזי ערך איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים בנסיבות העניין ובקשתם של המבקשים אינה מגלה עילה שתצדיק התערבות בשיקול דעתו.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 5,000 ש"ח.