רע"א 10835/07 שלמה נעים נ. עמנואל כרבאסי

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט מ' אלטוביה ) מתאריך 26.11.2007 בתיק ה"פ 303/04. בהחלטתו הראשונה נשוא בקשת רשות ערעור זו, דחה בית המשפט הנכבד קמא את בקשת המבקשים להסב את המרצת הפתיחה שהגיש נגדם המשיב למסלול של תובענה רגילה. בהחלטתו האמורה קבע בית המשפט כי אין מקום להעברת הדיון למסלול של תובענה רגילה וזאת מן הטעם שמדובר בסכסוך פשוט במקרקעין, כהגדרת כב' השופט אלטוביה, המתאים להיות נדון במסגרת המרצת פתיחה. בהחלטה השניה נשוא בקשת רשות ערעור זו, נדחתה עתירתם של המבקשים לזמן שני עדים לעדות.

2.לטענת המבקשים, יש להעביר את הדיון בהמרצת הפתיחה למסלול של תובענה רגילה מפני שהועלו על ידם טענות הגנה לגבי תרמית וזיוף של מסמך, וטענות מסוג זה מן הראוי שיידונו במסגרת תובענה רגילה ולא בהמרצת פתיחה. המבקשים מציינים כי החלטה בבקשתם ניתנה רק בעת הדיון שנקבע לשמיעתה של המרצת הפתיחה, אף על פי שהבקשה בנושא זה הוגשה למעלה מחודש לפני הדיון. זאת ועוד - לאחר דחיית הבקשה, ביקשו המבקשים דחייה של הדיון על מנת לזמן שני עדים חשובים לגישתם (גרפולוג והבורר בסכסוך בין הצדדים) ואולם בית המשפט דחה גם בקשה זו. לטענת המבקשים עקב העיכוב במתן ההחלטה בעניין העברת התובענה לפסים רגילים, המבקשים לא נערכו כיאות ולא זימנו את כל עדיהם כבר למועד הדיון שהיה קבוע ובכך נפגעו זכויותיהם הדיוניות. עוד טוענים המבקשים כי בניגוד להחלטת בית משפט זה בע"א 5666/06 כרבאסי נ' נעים (לא פורסם) (2007), לא דן בית המשפט בכלל טענות המבקשים.

כאן המקום להעיר כי המבקשים הגישו בתאריך 16/1/2008 – בצד הבקשה שבפני – גם עתירה לעכב את ביצועה של ההחלטה מתאריך 26/11/2007 ולפיה נקבעו מועדים להגשת הסיכומים בתובענה. בהקשר לבקשה זו, המשיב בתגובה שהגיש, בתאריך 08/02/2008, לבקשה לעיכוב ביצוע – סומך ידיו על החלטת בית המשפט הנכבד קמא. לדבריו, טענת הזיוף שהועלתה על ידי המבקשים היא בגדר "עורבא פרח" וכל מטרתה היא "להתיש המשיב ". עוד טוען המשיב כי באשר לזימון הגרפולוג למתן עדות, הרי שמסמך יפוי הכוח הבלתי חוזר (שלגביו נטען הזיוף על ידי המבקשים) – היה בידי המבקשים זמן רב לפני מועד הדיון (עוד ב-28.3.2007). על כן היתה להם אפשרות ושהות מספקת להיערך לדיון, בין אם על דרך של זימון הגרפולוג ובין אם באמצעות עריכת חוות דעת של מומחה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הנ"ל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת מטעמיו של בית המשפט קמא ובין השאר גם לאור השלב הדיוני המתקדם שבו מצוי הדיון בתובענה.

כידוע, השאלה האם תובענה תתברר על דרך של המרצת פתיחה, אם לאו, תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית בנתבע (ראו: ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי , פ"ד כח (2) 602; ע"א 610/81 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ' , פ"ד לו (3) 495). באשר לטענות של תרמית, כגון אלה שנטענו פה, אמנם ככלל צפוי שהעניין יהיה מורכב יותר מבחינה עובדתית, ואולם אין מקום לקביעה כוללנית כי כאשר אלה הטענות, לעולם לא יתנהל ההליך על דרך של המרצת פתיחה (ראו: ע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג , פ"ד לו(3) 309; רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (לא פורסם) (2007)). הכרעה בשאלת מידת המורכבות של המחלוקת בין הצדדים נעשית על פי התצהירים המוגשים מטעם בעלי הדין, ועל פיהם קובע השופט האם ניתן לטפל בסכסוך במסגרת המרצת פתיחה. שאלת בירור התובענה על דרך של המרצת פתיחה, או על דרך של כתב תביעה, נתונה בראש ובראשונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. על המבקש להשיג על החלטה זו, לעבור משוכה גבוהה (רע"א 8630/06 מרכז הקונגרסים בינ"ל - חיפה בע"מ נ' עמותת המצפה לישראל , (לא פורסם) (2006)). במקרה זה לא עברה הבקשה שלפניי את המשוכה האמורה.

ואמנם לא שוכנעתי שנפלה במקרה דנן שגגה בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא. בפני בית המשפט עמדו תצהירי הצדדים המלמדים על המחלוקת בין הצדדים ולפיהם החליט. כמו כן, לאור השלב הדיוני המתקדם שבו מצויה התובענה – לאחר שניתנה החלטה על סיכומים בכתב וביצועה לא עוכב – נראה כי הפתרון הראוי הוא לאפשר לבית המשפט הנכבד קמא לסיים את ההליך. אין צורך לומר לבסוף כי זכותם של המבקשים לערער על פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא, היה ויהיה בכך צורך מבחינתם – שמורה להם.

4.הבקשה נדחית איפוא. משנדרשה תגובת המשיב במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע (על פי הנחית הנשיא 6/98

תגובות יתר בעלי הדין (17.11.2002) (נוסח מתוקן מיום 15.3.2006)) וזו הוגשה כאמור – המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הליך זה בסך 5,000 ש"ח.