רע"א 10907/08 עזבון המנוח רשיד סאמי נ. קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכי

לפני בקשה לפטור מאגרה ועירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.11.2008, לפיו נדחה ערעור מטעם המבקשים על פסק דין חלקי של בית משפט השלום, אשר דן בתביעת המבקשים לפיצוי בגין תאונת דרכים בה נגרם מותו של המנוח רשיד סאמי ז"ל, מורישם של המבקשים. השאלה המרכזית שהתבררה בבית משפט השלום הייתה האם האירוע בו נפגע המנוח נופל לחזקה הממעטת שבסעיף 1 סיפא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיו "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם...". כדי להשיב על שאלה זו עמד בית המשפט בהרחבה על נסיבות התאונה. הוא מצא כי המנוח עמד מחוץ לרכב בו נהג משיב 2 ושוחח עם יושבי הרכב. כאשר החל משיב 2 בנסיעה נתלה המנוח על חלון הרכב. משיב 2 המשיך בנסיעה ובשלב מסוים נפל המנוח, נחבל בראשו ונפטר לאחר ימים ספורים. בית משפט השלום קבע כי משיב 2 המשיך בנסיעה גם כאשר הבחין שהמנוח אוחז בחלון הרכב וכי מטרת הנסיעה הייתה הן הימלטות מהמקום והן הורדת המנוח מהרכב. בית המשפט הוסיף וקבע, תוך שי מוש ב"הנחת הכוונה", כי משיב 2 התכוון גם לגרום לפגיעתו של המנוח ועל כן מדובר בתאונה מכוונת. נוכח מסקנה זו דחה בית המשפט את התביעה נגד משיבה 1. התביעה נגד משיב 2 נמשכה בעילה נזיקית. בית המשפט המחוזי, בדחותו את הערעור, אימץ את קביעת בית משפט השלום לפיה משלא עצר משיב 2 את הרכב כשהבחין בכך שהמנוח נתלה עליו, הרי שיש לייחס לו את הכוונה הנדרשת לצורך החלתה של החזקה הממעטת.

2.

בבקשה לפניי טוענים המבקשים, שהינם אלמנתו וילדיו של המנוח – כי נקלעו למצוקה קשה בעקבות מותו של המנוח. לטענתם, מקור ההכנסה היחיד שלהם הוא קצבאות מן המוסד ל ביטוח לאומי , כאשר מחודש ספטמבר 2008 מקבלים הם, בנוסף לקצבת שארים, גם השלמת הבטחת הכנסה. מקצבאות אלה מקוזז מדי חודש סך של 500 ₪ בגין חובות למוסד לביטוח לאומי. נטען כי המבקשים חיים בדוחק, מתגוררים בשכירות שכן סולקו מהדירה בה התגוררו עם המנוח השייכת למשפחתו של המנוח. לדברי המבקשים, הם קיבלו סיוע כלכלי מבני משפחתה של מבקשת 2, אך גם בני משפחה אלה הם אנשים קשי יום שאינם יכולים לסייע במימון האגרה והערבון. לבקשה צורף אישור מן המוסד ל ביטוח לאומי

בדבר השלמת הבטחת הכנסה וכן החלטה של בית המשפט המחוזי (מיום 16.12.2007) לפיה הופטרו המבקשים מהפקדת ערבון בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המבקשים מאגרה וערבון. המבקשים זכאים לגמלת הבטחת הכנסה, דבר המשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשלם אגרה (תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007) (להלן: התקנות). ההחלטה של בית המשפט המחוזי לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון מהווה גם היא אינדיקציה לחוסר יכולת כלכלית (השוו, תקנה 14(ד)(1) לתקנות). לא שוכנעתי שיש בטענות המשיבים כדי לסתור ראיות לכאוריות אלה בדבר חוסר יכולת כלכלית של המבקשים. אשר לאפשרות להסתייע בקרובי משפחה, נראה כי בנסיבות העניין הפירוט שנמסר בתצהיר המבקשת 2 לגבי חוסר יכולתה לקבל סיוע נוסף מקרובי משפחה הינו מספק. נוכח מסקנתי זו, יש לבחון האם סיכויי ההליך מצדיקים מתן פטור מערבון. אמנם, המדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כידוע, רשות הערעור בבקשות מעין אלו ניתנת במשורה. אך מעיון בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, לא אוכל לקבוע כי ההליך אינו מעורר שאלות משפטיות הראויות להתברר גם

במסגרת הליך ב"גלגול שלישי". נמצא כי בשלב זה ולצורך הדיון שלפניי, אין בידי לשלול את סיכויי ההליך. בהתחשב בשיקולים מצטברים אלה, של מצבם הכלכלי של המבקשים ומהות ההליך, הבקשה לפטור מאגרה ומערבון מתקבלת. הטיפול בהליך יימשך כסדרו.