רע"א 11400/05 דני את דורון שטיחים בע"מ נ. גל נוי

1.המבקשת, דני את דורון שטיחים בע"מ, הגישה לביצוע שני שיקים של המשיבה שלא כובדו. השיקים ניתנו למבקשת בגין הזמנת עץ על ידי המשיבה. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע שטר בה טענה כי המבקשת הפרה הפרה יסודית את ההסכם שנחתם בין הצדדים בכך שעוביו של העץ היה דק מכפי שסוכם וכן בגין פגמים אחרים. ניתנה רשות להתגונן והתקיים דיון לגופו של עניין בתיק. בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) קיבל את התביעה בקובעו כי לא היתה הפרה יסודית של ההסכם ולפיכך דחה את ההתנגדות לביצוע השטרות. על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

2.בית המשפט המחוזי (כב' השופטים ה' גרסטל, ע' פוגלמן וא' ש' שילה) הפך את פסק דינו של בית משפט השלום לאחר ששוכנע כי המבקשת אכן הפרה את ההסכם ולכן המשיבה היתה רשאית שלא לכבד את השיקים. בית המשפט קבע כי לשון ההזמנה "עץ קרולינה מהוקצע ברוחב 15 עובי צול" אינה ברורה ואפשר לפרשה בשני אופנים, וכי בחינת הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים מעלה כי כוונת המשיבה היתה להזמין קורות עץ בעובי צול נטו. למסקנה זו הגיע גם לאור הכלל של "פירוש כנגד המנסח". עוד קבע בית המשפט כי אמנם מעדות מנהל המבקשת עולה כי בעת ביצוע ההזמנה לא ציינה המשיבה את דרישת עובי קורות העץ, אולם בתצהירה כן ציינה זאת ומכיון שלא נחקרה על התצהיר, ניתן להבין זאת כהסכמה לדברים. לפיכך נקבע כי המשיבה הוכיחה שהמבקשת הפרה את ההסכם וכי בדין ביטלה אותו כי לא קיבלה כל תמורה עבור השיקים שמסרה. על פסק הדין הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי.

3.המבקשת טוענת בבקשתה כי בית המשפט המחוזי התערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט השלום באשר לכוונת הצדדים, והגיע למסקנה מוטעית בדבר פרשנות ההסכם על יסוד מבחן אחד בלבד. בפועל את ההסכם ניסחו שני הצדדים ולכן לא היה מקום להשתמש בכלל זה. עוד טוענת היא כי כאשר התלונה היא לגבי טיב הסחורה שסופקה לא מתקיים כשלון תמורה מלא, אלא חלקי בלבד. לפיכך די היה בטיעון השטרי כדי להדוף את גרסת המשיבה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. במישור העקרוני, הצדק עם הטענה כי ערכאת ערעור אינה נוטה, בדרך כלל, להתערב בממצאים שנקבעו בידי הערכאה הדיונית. עם זאת בענייננו, מדובר בהתערבות במסקנות המתבקשות מן הראיות שהוגשו על רקע מערכת הנסיבות הכוללת שביסוד הענין. התערבות מעין זו, הגוררת פעמים שוני במסקנות המוסקות מתשתית הראיות בין שתי ערכאות קודמות אינה, כשלעצמה, עילה למתן רשות ערעור בערכאה שלישית, מקום שאין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים:

"התערבות מעין זו, הגוררת פעמים שוני במסקנות המוסקות מתשתית הראיות בין שתי ערכאות קודמות אינה, כשלעצמה, עילה למתן רשות ערעור בערכאה שלישית, מקום שאין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 8828/03 גבריאל יצחק נ' גדעון ברזיל). ניתן להוסיף ולומר כי אפילו היתה התערבות ערכאת הערעור בבחינת התערבות ישירה בממצאים עובדתיים שנקבעו בידי הערכאה הדיונית, גם אז לא היה בכך כשלעצמו כדי להצדיק מתן רשות ערעור, שהרי נתונה לערכאת ערעור הסמכות לעשות כן במקרים מתאימים, וגם מקום שטועה היא בהפעלת סמכות זו אין בכך עילה למתן רשות ערעור בערכאה שלישית אם אין הענין מעלה סוגיה עקרונית כללית".

(רע"א 1474/04 נגבה חשבונאות ואח' נ' יניב ס.א. לבנין ופיתוח (1983) בע"מ (לא פורסם)).

במקרה שלפנינו מדובר בסכסוך קונקרטי בין הצדדים שנדון בידי שתי ערכאות קודמות ולא מצאתי כי יש בטענות המבקשת כדי להצדיק מתן רשות לערער על פסק הדין, חרף השוני במסקנות שתי הערכאות.

לפיכך, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.