רע"א 1231-23 רע"א 1231-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 12.2.2023 בת"א 12918-02-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני, שיורה למשיבה להימנע מביצוע הליך של החלפת ספק גז לבניינים שבמוקד התביעה, עד למתן החלטה אחרת.

2.המבקשת, החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (להלן: אמישראגז), הינה ספק הגז של 101 בעלי דירות צרכני גז בשבעה בניינים ברחוב משה דיין 2 ו-4 וברחוב מזל תאומים 9-1 (אי-זוגיים) בעיר ירושלים (להלן: הבניינים), המחוברים למערכת גז מרכזית אחת. על פי סעיף 1א(ד) לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991, בעלי דירות בבתים משותפים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית, רשאים להחליט על החלפת ספק גז, בין היתר, על-ידי הסכמה בכתב של יותר ממחצית מכלל בעלי הדירות.

3.ביום 13.1.2023 שלחה המשיבה 1, אינספשן תעשיות בע"מ (להלן: המשיבה), הודעה לאמישראגז על החלפת ספק גז בבניינים (להלן: ההחלפה), כשלהודעה זו צורפו חתימות של 54 בעלי דירות בבניינים. בהמשך להודעה זו, התנהלו תכתובות שונות בין אמישראגז למשיבה, בהן טענה אמישראגז לאי תקינות חתימותיהם של חלק מבעלי הדירות בהיותן חתימות של שוכרי דירות, ואף המציאה למשיבה ביטולי חתימות של חלק אחר מבעלי הדירות. המשיבה מצדה שלחה לאמישראגז חתימות נוספות של בעלי דירות, והודיעה כי ההחלפה תתבצע ביום 14.2.2023.

4.על רקע זה, הגישה אמישראגז ביום 6.2.2023 תביעה נגד המשיבה, במסגרתה עתרה, בין היתר, למתן צו הצהרתי שיקבע כי ההודעה ששלחה המשיבה ביום 24.1.2023 אינה ממלאה אחר הרוב הדרוש בחוק לצורך ביצוע החלפת ספק; ולמתן צו מניעה קבוע שיורה למשיבה שלא לבצע את ההחלפה. בעלי הדירות בבניינים צורפו גם הם כנתבעים לתביעה.

5.בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה אמישראגז בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבה להימנע מביצוע החלפת ספק הגז עד למתן החלטה אחרת. בבקשה נטען כי סיכויי התביעה טובים, כאשר לעניין זה עיקר טענתה של אמישראגז, הוא שלאחר שהמשיבה החתימה את בעלי הדירות על הסכמתם להחלפת ספק הגז בבניינים, חזרו בהם חלק מבעלי הדירות מהסכמתם להחלפת ספק הגז, באופן שיש בידי המשיבה כעת 35 חתימות בלבד מתוך 51 חתימות נדרשות, ולפיכך הודעתה על החלפת ספק הגז אינה עומדת בדרישות החוק. אשר למאזן הנוחות, נטען כי דחיית ביצוע ההחלפה תגרום למשיבה לכל היותר נזק כספי, אשר אין חולק בדבר יכולתה של אמישראגז לפצות בגינו. לעומת זאת, נטען כי אם לא יינתן הצו המבוקש, הדבר יוביל לשינוי במצב הקיים, מבלי שלמשיבה יש את הרוב הדרוש לפי דין לשם ביצוע ההחלפה, כאשר רוב בעלי הדירות ימצאו עצמם עם ספק גז שאותו לא ביקשו.

6.ביום 6.2.2023 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה, ובה נקבע כי על מנת למנוע שינוי במצב בטרם בירור הטענות, ניתן צו ארעי במעמד צד אחד המונע מהמשיבה ומבעלי הדירות לבצע החלפה של ספק גז בבניינים. כן נתבקשה תגובת המשיבה ובעלי הדירות, עד ליום 9.2.2023.

7.ביום 9.2.2023 הגישה המשיבה תגובה לבקשה, ובה טענה כי יש לבטל את צו המניעה שניתן ולדחות את הבקשה לצו מניעה זמני. לטענת המשיבה, בתמצית, אמישראגז פעלה בניגוד לסעיף 17א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989, האוסר על ספק גז יוצא להתקשר עם בעלי הדירות לאחר מתן הודעה על סיום החוזה, ולהציע להם הטבות בקשר עם הספקת הגז במשך 6 חודשים מיום מתן הודעתם. המשיבה טענה כי התנהלות אמישראגז, עת פנתה לבעלי הדירות לאחר מסירת ההודעה על החלפת ספק הגז, ועודדה אותם לחזור בהם מחתימתם למשיבה תוך שהציעה להם הטבות שונות – היא התנהלות בניגוד לדין ואף יש בה משום חוסר תום לב ואי-נקיון כפיים, המצדיקים את דחיית בקשתה של אמישראגז למתן סעד זמני. עוד טענה כי חרף התנהלותה זו של אמישראגז, יש בידי המשיבה 53 חתימות של בעלי הדירות, העומדות ברוב הנדרש להחלפת ספק הגז. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי הנזק הכלכלי שייגרם למשיבה עקב הותרת הצו על כנו הינו משמעותי, ועולה בהרבה על הנזק העלול להיגרם לאמישראגז כתוצאה מדחיית הבקשה.

8.ביום 12.2.2023, לאחר קבלת תגובת המשיבה, ומשאיש מבעלי הדירות לא הגיש תגובתו לבקשה, נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו בבקשה, כדלהלן:

"עיינתי בתגובה לבקשה לצו המניעה הזמני.

בין הצדדים חילוקי דעות בנושאים נקודתיים שונים, אשר יידונו בבוא היום, ולא ניתן לקבוע עתה קביעה מובהקת כלשהי באשר לסיכויי התביעה.

בעניין מאזן הנוחות, החלפת ספק הגז אינה יוצרת שינוי בלתי הפיך, וניתן יהיה לשנות את המצב בהתאם לפסק דין שיינתן, אם יינתן, אף אם הדבר כרוך בעלויות נוספות.

לאור האמור אני מבטלת את הצו הארעי שניתן ביום 6.2.23, כך שלא תחול עוד הגבלה על החלפת ספק הגז. תוקף ההחלטה מיידי".

9.על החלטה זו הגישה אמישראגז בקשת רשות ערעור, היא הבקשה שלפניי. אמישראגז טענה כי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתה למתן צו מניעה זמני, עומדת בניגוד לשורה של החלטות בהן קיבלו בתי המשפט המחוזיים בקשות דומות, שעניינן בדחייה זמנית של מועד החלפת ספק גז. כן נטען כי יש לערוך דיון בבקשות מעין אלה, אשר לא התקיים בענייננו. לגופו של עניין, חוזרת אמישראגז על טענתה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, מקום שדחיית בקשתה תביא לשינוי במצב הקיים ותכפה על בעלי הדירות ספק גז שהם אינם מעוניינים בשירותיו; בעוד שקבלת הבקשה תוביל אך לנזק כספי למשיבה, שניתן יהיה לשפותה בגינו. לגבי סיכויי התביעה נטען, כי "בשל חזרת בעלי הדירות מהסכמתם והודעת רוב בעלי הדירות על רצונם להישאר צרכני גז של אמישראגז, הרי שההודעה שמסרה המשיבה אינה תקפה עוד והיא אינה ממלאת אחר הוראות הדין" (סעיף 33 לבקשה). לעומת זאת, נטען כי המשיבה לא הציגה ראיות שלפיהן היא מחזיקה ברוב הדרוש על פי דין לצורך ביצוע ההחלפה.

10.לצד בקשת רשות הערעור, שהוגשה ביום 13.2.2023, הגישה אמישראגז בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, שיורה למשיבה להימנע מביצוע ההחלפה – שתוכננה כאמור להתבצע ביום 14.2.2023, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 14.2.2023, תוך שצוין שהחלטה מנומקת תינתן בנפרד.

דיון והכרעה

11.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה וכן בתיק בית המשפט המחוזי, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

12.הלכה ידועה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ועל כן התערבות ערכאת הערעור בהחלטות בנושאים אלה תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: רע"א 3851/11 נדב נ' לוי, פסקה 4 (7.6.2011); רע"א 5215/22 יהלום נ' כהן, פסקה 15 (18.8.2022)). לא מצאתי כי הבקשה דנן נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

13.כידוע, שני שיקולים מרכזיים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: האחד, הוא קיומה של עילת תביעה; והשני, הוא נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד. בין שני השיקולים מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות', כאשר מקובל להעניק לשיקול בדבר מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו למשל: רע"א 5165/20 עזבון מנסור ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה, פסקה 18 (23.8.2020)).

14.בענייננו, הגם שמדובר בהחלטה תמציתית, לא מצאתי עילה להתערב בה לגופה, ובפרט כאשר עיקר המשקל ניתן לנושא מאזן הנוחות. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין בהחלפת ספק הגז כדי ליצור מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו בהמשך, ככל שההליך יוכרע לטובת אמישראגז. טענתה של אמישראגז לפגיעה שתיגרם לבעלי הדירות עקב ההחלפה, לא הועלתה מפיהם של בעלי הדירות, אשר בחרו שלא להגיש תגובה לבקשת אמישראגז, ואין מקום ליתן לה משקל. אף לא ניתן לקבוע בשלב זה ברף הנדרש, כי מרבית בעלי הדירות אינם מעוניינים בהחלפה כפי שטוענת אמישראגז. שאלה זו, הקשורה, בין היתר, גם בכשרות פעולותיה של אמישראגז בקשר עם חזרתם של חלק מבעלי הדירות מהסכמותיהם כפי שניתנו למשיבה, מקומה להתברר במסגרת ההליך העיקרי. מבלי לטעת מסמרות לגבי סיכויי התביעה, לא ניתן לומר, בשלב זה, שסיכוייה הם כה גבוהים עד כי יש בהם לבדם כדי להצדיק מתן סעד זמני בשלב כה מוקדם של ההליך. בנסיבות אלה, ומקום שמאזן הנוחות אינו נוטה, כאמור, לטובת אמישראגז – בצדק דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הנדונה.

בשולי הדברים אעיר, כי אין להלום שבכל עת שתינתן הודעה על החלפת ספק גז למערכת גז מרכזית, ינהלו הספק היוצא והספק הנכנס "מלחמת חתימות" להשגת רוב של בעלי הדירות, או לביטולו של רוב שכבר הושג (בענייננו גם תוך שימוש בהקלטות של בעלי הדירות להוכחת טענותיהם), ויפנו לבית המשפט בבקשות דחופות על מנת שזה ימיין את הסכמותיהם, יבחן את כשרותן, ויכריע כאן ועכשיו למי הבכורה – ומכל מקום, אין לעודד אופן פעולה זה.

15.אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.