רע"א 1241/10 יעקב סדן נ. שחלב חומרי בניין בע''מ

בבקשת רשות הערעור.

4.

החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. החלטתי לקבל את הערעור, באופן שיפורט להלן.

רקע

5.

ביום 13.11.2008 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשת נושה – המשיבה 1 כאן. במועד מתן צו הכינוס הושת על החייב תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח. משלא עמד החייב בתשלומים החודשיים, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בקשה להורות על מאסרו של החייב (בש"א 12938/09). ערב הדיון בבקשת המאסר הגיש החייב בקשה להפחתת התשלומים.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.

ביום 2.2.2010 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בבקשת המאסר, שבסופו ניתנה החלטה. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי החייב אינו מנצל את כושר העבודה שלו, ועל כן עליו לבוא בטרוניה על המצב אליו נקלע, לעצמו בלבד. כן צוין, כי ערב הדיון בבקשת המאסר הוגשה בקשה להפחתת תשלומים, ומכאן שגם אם אין ביכולתו של החייב לשלם את הסכום שהושת עליו, ודאי יש סכום מסוים אותו הוא יכול לשלם, אך הוא לא טרח לעשות זאת. בחלק האופרטיבי של ההחלטה נקבע כדלקמן: "בנסיבות אלה, וללא שום קשר לבקשה שהגיש החייב להפחתת התשלומים, הרי שאם בתוך 14 יום מהיום הוא לא ישלם את כל חוב הפיגורים שהצטבר עד היום כולל תשלום שוטף ובסה"כ 8,000 ש"ח הוא יאסר למשך 45 יום. אני מטילה על המנהל המיוחד להודיע לבית המשפט אם החוב לא ישולם כדי שפקודת המאסר תופעל באופן מיידי".

7.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקש

8.

במסגרת הבקשה מלין המבקש על התשלום החודשי הגבוה, לשיטתו, שהושת עליו. לטענתו, הוא לא קיבל את הבקשה לפשיטת רגל ולא הוזמן לחקירה בטרם הושת עליו תשלום חודשי בסך 500 ש"ח. המבקש טוען, כי אין לו או לאשתו רכוש או נכסים כלשהם. המבקש מוסיף, כי הוא בן 62 ואינו בקו הבריאות. כן טוען המבקש, כי אשתו חולה במחלה קשה מאוד וזקוקה לטיפול ולהשגחה סיעודית 24 שעות ביממה, כאשר המבקש נאלץ לטפל בה בעצמו. המבקש טוען, כי הוא ואשתו מתקיימים אך מקצבת הביטוח הלאומי לה זכאית אשתו.

9.

עוד טוען המבקש, כי אין לו כל אפשרות לשלם סכום של 500 ש"ח מדי חודש או לגייס סכום של 8,000 ש"ח בגין הפיגורים שהצטברו, ועל כן אף אם יאסר לא יניב המאסר כל תועלת. המבקש מוסיף, כי מאסרו יגרום נזק רב לו ולאשתו, הזקוקה, כאמור, לטיפול ולהשגחה סיעודית 24 שעות ביממה.

10.

המבקש מצרף לבקשת רשות הערעור מסמכים שונים לתמיכת טענתו בדבר מצבה הבריאותי של אשתו.

תשובת המנהל המיוחד

11.

לשיטתו של המנהל המיוחד, בקשת רשות הערעור מיותרת, שכן הבקשה להפחתת התשלום החודשי – עליה נסובה בקשת רשות הערעור – טרם נידונה בבית המשפט המחוזי, וממילא טרם ניתנה החלטה בעניין. לגוף העניין, המנהל המיוחד סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתו, בהתחשב במצבת החובות, החייב אינו יכול להחליט לא לעבוד ולהתקיים מקצבת הנכות לה זכאית אשתו, ועל כן לא לשלם מאומה לקופת הכינוס. עוד טוען המנהל המיוחד, כי כל ההליכים בתיק פשיטת הרגל בוצעו כדין.

דיון והכרעה

12.

אכן, כטענת המנהל המיוחד, חלק מרכזי מטענות המבקש בבקשת רשות הערעור נוגע לגובה התשלום החודשי שהושת עליו – כאשר בקשתו להפחתת התשלומים טרם נידונה בבית המשפט המחוזי, נכון למועד ההחלטה עליה מבוקש לערער. אלא, שמהות הבקשה היא השגה על פקודת המאסר. מטבע הדברים, נכרכים בבקשה גם נימוקים לאי תשלום החוב, הדומים מטבעם לטעמי הבקשה להפחתת התשלומים. אין בכך כדי לייתר את בקשת רשות הערעור, ככל שזו נוגעת לפקודת המאסר.

13.

המבקש טוען, כי אינו עובד משום שעליו לסעוד את אשתו, החולה במחלה קשה והזקוקה, לפיכך, לטיפול ולהשגחה צמודים. בתצהירו מיום 9.2.2010, שהוגש לבית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה להפחתת התשלומים, טען החייב, כי אין ידו משגת לשכור שירותיה של מטפלת סיעודית לאשתו, וכי עלות העסקתה של מטפלת כזו לא תפחת מהכנסתו האפשרית של החייב, אף אם יעלה בידו למצוא עבודה. בתשובתו לבקשת רשות הערעור, לא התייחס המנהל המיוחד לטענות המבקש בדבר מצבה הבריאותי של אשתו והשלכותיו על יכולת השתכרותו של המבקש. לא מצאתי התייחסות מפורשת לעניין זה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, וכלל לא ברור מהחומר המונח בפניי, אם טענות המבקש בעניין זה הובאו בפניו. משאלו הם פני הדברים, אני מוצאת לנכון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, לבחינת טענותיו של החייב, ומבלי לחוות דעה בעניין. ייתכן, כמובן, כי ההחלטה בבקשה להפחתת התשלומים תייתר הצורך בבחינה נוספת כלשהי של ההחלטה בדבר פקודת המאסר. בית המשפט המחוזי ינהג בעניין כהבנתו וזכויות הצדדים שמורות להם.

סוף דבר

14.

התיק יוחזר איפוא לבית המשפט המחוזי לבדיקת הטענות בעניין מצבה של אשת המערער, ולבחינת ההשלכות שיש לכך, אם בכלל, על ההחלטה מיום 2.2.2010. אין צו להוצאות.