פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1385/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
חיה מרקוביץ יזמות וסחר בינלאומי בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ויקטור תשובה, עו"ד
2. איי מפורט יזמות בע"מ
3. ברי בובקה בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בפר"ק 52632-10-15 מיום 7.2.2016 שניתנה
על-ידי השופטת ע' וינברג-נוטוביץ
בשם המבקשת:
עו"ד עמוס טיין
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (שופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מיום 7.2.2016 בפר"ק 52632-10-15, בגדרה התקבלה בקשת המשיבות 2-3 למתן צו פירוק זמני ולמינוי המשיב 1 כמפרק זמני לחברה.
2.ההחלטה האמורה נתקבלה בתום דיון במעמד הצדדים, כאשר ההתנגדות לבקשת הפירוק שהגישה המבקשת כללה עובדות רבות שלא נתמכו בתצהיר. גב' מרקוביץ, מנהלת המבקשת ובעלת המניות היחידה בה, לא התייצבה לדיון, וזאת אף לאחר שהות שניתנה לה לעשות כן במהלך הדיון עצמו. בהחלטת בית המשפט נקבע כי קיים צורך דחוף במתן הצו המבוקש, בשל ההכרח להגיש תביעת חוב מצד המבקשת בהליך הפירוק של רשת הקמעונאות "מגה", אשר יכולה להיות בעלת השלכה על זכויות הצדדים, וכי המשיבות 2-3 אינן יכולות לעשות כן. כמו כן קבע בית המשפט כי נתגלה חשש לפיו נעשו העברות של כספים שקיבלה המבקשת, וזאת חרף צו שניתן לאיסור דיספוזיציה בנכסים. די בנסיבות אלו, כך נקבע, על מנת ליתן צו פירוק זמני כמבוקש. לאור האמור מונה המשיב 1 כמפרק זמני למבקשת, וניתנו לו סמכויות לתפוס, לכנס ולשמור על נכסיה ולהגיש בשמה תביעת חוב בתיק "מגה".
3.בבקשה שלפני חוזרת המבקשת על טענותיה נגד ההחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי, כאשר לסברתה לא הוכח הצורך במתן הצו, הן בנוגע לעצם קיומו של החוב כלפי המשיבות 2-3, הן בנוגע למטרת הליך הפירוק. דא עקא, בקשת רשות ערעור איננה האכסניה המתאימה לביצוע "מקצה שיפורים", אלא נועדה לבחון האם נפל פגם בשיקול דעתה של הערכאה המבררת. אין בידי לקבל את הטענה כי ההתנגדות התבססה על אסמכתאות שהוגשו, שכן עיון בה מעלה כי אכן נשזרו שלל טענות עובדתיות חדשות. הדיון בו עסקינן נקבע כבר ביום 23.12.2015. לאור זאת, אין למבקשת להלין אלא על עצמה באשר למחדליה הדיוניים, שהובילו לכך שלא ניתן היה לברר את טענותיה העובדתיות. בנסיבות אלו, ובהתחשב בחששות המבוססים שהובעו על-ידי המשיבות 2-3, לא היה מנוס ממתן צו הפירוק הזמני, כפי שגם הסכים בא כוח כונס הנכסים הרשמי. למותר לציין, כי אין מדובר בהחלטה סופית על פירוק החברה, וכי ככל שישתנו הנסיבות העובדתיות תוכל המבקשת להביא את עמדתה כדבעי לפני בית המשפט המחוזי.
4.מעבר לאמור לעיל, ומבלי לטעת מסמרות בעניין, אעיר כי קיים קושי בטענותיה של המבקשת נגד עצם קיומו של החוב כלפי המשיבה 2, וזאת כאשר המבקשת עצמה חתומה על הסכם פשרה מיום 17.11.2015 אשר במסגרתו התחייבה לתשלום חלק נכבד ממנו לשם סילוק מלא של חובותיה, ללא התניה כלשהי. אמנם, לאחר מתן צו הפירוק הודיעה המבקשת ביום 16.2.2016 על ביטול הסכם פשרה זה, אך אף על-פי כן, דומה כי עומדת לפני המבקשת משוכה גבוהה למדי. כך או כך, הדברים יתבררו בעתם.
5.הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז
באדר א התשע"ו (25.2.2016).
ש
ו פ ט