רע"א 1417/09 ליאון בדובר נ. ישראל משולם

לפני בקשה להפחתת סכום הערבון, שנקבע לסך של 25,000 ₪.

1.

ההליך נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיא), בעניין מימוש דירת המגורים של המשיבים 1 ו-2, המצויים בהליכי פשיטת רגל (להלן – החייבים). בהחלטה אושר הסדר פשרה בין משיב 5, נושה מובטח של החייבים, לבין משיב 3, הנאמן על נכסי החייבים. בתוך כך נדחתה בקשת בנם של החייבים, מר יוסי משולם, לפדות את הדירה. בבקשה לפניי טוען המבקש, שהוא אחד מנושיהם של החייבים, כי נוכח חובם הגבוה של החייבים כלפיו ונוכח המיתון הכלכלי המעמיק, הוא מצוי כיום בחסרון כיס של ממש, והפקדת ערבות בסך 25,000 ₪ מהווה הכבדה של ממש על פעולותיו ועסקיו. המבקש מדגיש כי הוא הצד הניזוק בכל ההליך, וכנושה הגדול ביותר של החייבים הוא מצוי בחסרון כיס. משיבים 3 – 7 מתנגדים לבקשה, ומשיב 5 אף מבקש להגדיל את סכום הערבון לסך של 100,000 ש"ח. משיב 8 הודיע כי אין לו עמדה בבקשה ומשיבים 9 - 13 אינם מתנגדים לה.

2.

בעל דין המבקש פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעלי הדין שכנגד לסיכון כי הם יתקשו בגביית הוצאותיהם, נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת העדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון נדרש בעל הדין לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המבקש לא עמד בנטל האמור. בקשתו מנוסחת בצורה לקונית, ללא פירוט מינימאלי. לא צוין בה דבר לגבי נכסיו והכנסותיו של המבקש ולא צורף לה תיעוד כלשהו לגבי מצבו הכלכלי. בנוסף, לא הובהר כלל מדוע המבקש אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס כספי הערבון. הבקשה אף אינה מבהירה כיצד עולה בידיו של המבקש לממן את ייצוגו המשפטי. במצב דברים זה לא ניתן לפטור את המבקש מהפקדת ערבון, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך. לא מצאתי גם מקום להפחית את סכום הערבון, נוכח העובדה שהערבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של חמישה משיבים ובשים לב לאומדן של פסיקת ההוצאות הצפויה במקרה של כשלון ההליך. עם זאת, לא מצאתי יסוד להגדיל את סכום הערבון, כאשר הסכום שנקבע תואם את הסכום המקובל בהליכים מן הסוג הנדון.

3.

בשולי הדברים יוער כי עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מעלה כי אחד הצדדים להליך היה ה"ה יוסי משולם. בעל דין זה אינו מופיע בכותרת הבקשה לרשות ערעור. המבקש יגיש איפוא בקשת רשות ערעור מתוקנת, שתכלול את כל מי שהיה בעל דין בבית המשפט דלמטה, וזאת בהתאם לתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבקשה המתוקנת תוגש תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.

בתוך אותו מועד יגיש המבקש בקשת רשות ערעור מתוקנת, שתכלול את כל מי שהיה בעל דין בבית המשפט המחוזי.