פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
142/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. אניס עבדאללה ובניו בע"מ
2. אחים עבאס בע"מ
3. עבדאללה אניס
נ ג ד
המשיבים:
1. מ.מ. כסרא סמיע ו 136 אח'
2. מאהל עבדאללה
3. פואד עבדאללה
4. עבדאללה נג'יב סלאמן
5. פהים עבדאללה נעים
6. לביב עבדאללה מחסאן
7. קבלאן + קנס עבדאללה
8. עבדאללה סלאמן חמד
9. עלי עבדאללה + האדיס לאמן
10. סלאמן עאסף
11. אסעד טלאל
12. נסאראלדין ראג'
13. אמל נסר אלדין
14. אסעד גבר
15. רכאד עבדאללה
16. חוסין סבאח
17. אלמן עאסף
18. אמיר עבדאללה
19. נסאראלדין והיב
20. יחיא עבדאללה
21. נסאראלדין נג'יב פנדי
22. עבדאללה סמיח סאלח
23. פלאח עבדאללה
24. אסעד נביה
25. נסאראלדין עלי אסעד
26. אבו חמיד סעיד
27. עבדאללה מחסן
28. שקור סאלח נעים
29. אסעד גאלה
30. עבדאללה עבדאללה חסן
31. אונאיפי סעיד אסעד
32. עבדאללה אדיב נסיב
33. חמיד מחסן אבו
34. עבדאללה עמאד
35. עבדאללה סלאמן עבדאללה
36. עבדאללה כמאל סלמאן
37. שומרי רכאדי
38. אלדין גאלב פהד נאסר
39. עבדאללה סלמאן עבדאללה
40. אלדין כמיל פנדי נאסר
41. אלדין זאהר נאסר
42. אלדין ענאד נאסר
43. נסאר מאג'ד
44. נסאראלדין סלאמן
45. נסאראלדין נסאראלדין
46. עבדאללה מעדא
47. נסאראלדין עלאדין
48. נסאראלדין נזיה סאלח
49. נסאראלדין פואד עלאם
50. סלים נסאראלדין חמדי
51. נסאראלדין זאהר
52. נסאראלדין ראייד רג'א
53. שמס + סלמאן + נאסר סבאח
54. גיבר אסעד
55. סבאח סלימאן
56. לוטפי + אמאל עבדאללה
57. סבאח חמדאן
58. שומרי חמד
59. מוניר נסר אלדין
60. אלדין נג'יב נסר
61. אלדין מאהר נסר
62. עבדאללה חסיב
63. עבדאללה מופיד
64. יוסף + רפפע באנם
65. אלדין סלימאן נסר
66. מראג' אבו
67. אלדין נסיב נסר
68. אלדין נביה נסר
69. עבדאללה חמד כנג'
70. טרודי גמאל
71. טרודי האני
72. חמוד ראאדנגיב
73. עבדאללה נדיר
74. סאלח שקור
75. עבדאללה ראאף מאחסן
76. עבדאללה חסיין מאחסן
77. עבדאללה כרים
78. עבדאללה סלאמן חסין
79. שקור מחמד
80. עבדאללה סעיד נעים
81. שומרי מחיד
82. שקור ראיף
83. שקור עארף
84. עבדאללה סלאמן נעים
85. עבדאללה נדים נעים
86. שופני נסיב ספא
87. פאלח פאריס
88. אלדין סמיח נסר
89. עבדאללה שכיב נסיב
90. עבדאללה באסם
91. עבדאללה לוטפי
92. סבאח נעים
93. אלדין נאיף נסר
94. עבדאללה סלים יוסף
95. אלדין אדהם נסר
96. סבאח סאלח
97. עבדאללה עאמר
98. עבדאללה וקיד
99. משפחת סאבח
100. אלדין נגיב עלי נאסר
101. גדבאן עדנאן וסלימאן
102. עבדאללה מאדה
103. אלדין עאטף נסר
104. עבדאללה זאייד וזיאד
105. אלמן חסיין ורזק
106. אלדין לביב נסר
107. משפחת סלאמה
108. עבדאללה סלאמן חסן
109. עבדאללה גלאל
110. אלדין פרחאן נסר
111. אסעד טליע
112. שומרי ארדואן
113. שומרי כמאל
114. גאנם גאנם
115. גאנם רדאו
116. שומרי סאלח פארס
117. אלדין רחיב נסר
118. שומרי רמי
119. עבדאללה נסיב עלי
120. שקור נעים
121. אלדין אנוור נסר
122. עבדאללה ניג'י
123. אלדין רשיד
124. אלדין לוטפי נסר
125. עבדאללה ג'מיל
126. דגבאן ופיק
127. עבדאללה רכאד
128. אסעד נעים
129. עבדאללה מאהר
130. עבדאללה יוסף סלים
131. עבדאללה ואסף
132. אברהים סמיח וחפיק
133. סלאמה פואד
134. סבא נסיב
135. גאנם סאלח
136. עבדאללה חמד עבד
137. עבדאללה חמד עאבס
בקשת רשות ערעור על הפסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 11.12.2011
בתע"א
4963-10-09 שניתן על ידי
כבוד השופטת ש' שטמר ור' סוקול, עו"ד ע' זרנקין
בשם המבקשים:
עו"ד פ' חיר
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר, ר' סוקול וע' זרנקין) בע"א 4963-10-09 שניתן ביום 11.12.11.
1.
המבקשות 2-1 הן חברות העוסקות בביצוע עבודות תשתית. המבקש 3 הוא בעל השליטה בחברות אלו. החל משנת 1997 התקשרו המבקשים עם המשיבה 1, המועצה המקומית כסרא-סמיע (להלן: המועצה ), לצורך ביצוע עבודות תשתית שונות בשטח המועצה. המשיבים 137-2 הם תושבי המועצה אשר נטען על ידי המבקשים כי הם ביצעו עבודות תשתית, בין היתר, בשטחם הפרטי.
2.
המבקשים הגישו לבית משפט השלום בקריות תביעה לפיה המשיבים לא שילמו עבור מלוא העבודות שביצעו המבקשים. לדידם, יש לסווג את רוב העבודות שביצעו כעבודות ציבוריות עליהן התחייבה המשיבה 1 לשלם, ואין לקבל מצב בו הם לא יקבלו את אשר מגיע להם בגין העבודות – אם מהמועצה אם מיתר המשיבים. מנגד, המועצה גרסה שאין מקום לחייבה לשלם עבור עבודות שלא אושרו על ידה, וכי תשלומי כל העבודות שאושרו על ידה כבר נפרעו. חלק ממשיבים 137-2 בחרו להגיש כתבי הגנה, אולם מרביתם ישבו בחוסר מעש, לא הגיבו ולא התייצבו לדיונים.
3.
ביום 15.11.08 קיבל בית משפט השלום את התביעה בהעדר, ככל שהיא נוגעת לאותם המשיבים שבחרו שלא להגיב לכתב התביעה. לאחר מכן, ביום 16.8.09, דחה בית משפט השלום את יתר התביעה, בקובעו כי המבקש 3 נהג באופן חסר תום לב, הן ביחסיו עם המשיבים, הן בהתנהלותו מול בית המשפט. עוד נקבע בפסק הדין כי התביעה הוגשה באי-סדר, בשיהוי ובהסתמך על מסמכים רבים שאינם רלוונטיים לענייננו. כמו כן, בפסק הדין צוין כי אין בו כדי לשנות מפסק הדין החלוט שניתן נגד המשיבים שלא הגיבו.
4.
לאחר מתן פסקי דין אלו, התקבלו בבית משפט השלום בקשות רבות מטעם המשיבים שלא הגיבו, בהן התבקש בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר. מבקשות אלו הסיק בית המשפט כי המבקשים לא המציאו את כתבי הטענות למשיבים כדין. לפיכך, ביום 2.11.09 ביטל בית משפט השלום את פסק הדין שניתן בהעדר. כמו כן צוין בהחלטה כי כיוון שממילא הוגש ערעור על פסק הדין העיקרי בתיק, הרי שההחלטה האמורה תיבחן על ידי בית המשפט המחוזי בדיון בערעור.
5.
במסגרת הדיון בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע רשם בית המשפט המחוזי את העירבון שעל המבקשים להפקיד בבית המשפט. במהלך הדיונים, העריך מותב בית המשפט מחדש את גובה העירבון הדרוש להבטחת הוצאות המשיבים הרבים, והגדילו, תוך שהורה כי אם הסכום המוגדל לא ישולם תוך 90 יום – הערעור, ככל שהוא נוגע למשיבים 137-2, יידחה. לאחר שניתנו מספר ארכות אשר היו מוסכמות על המועצה והמבקשים, וסכום העירבון לא הופקד במסגרת המועד הנקוב – דחה בית המשפט את הערעור נגד משיבים 137-2 ביום 9.9.11.
6.
ביום 11.12.11 דחה בית המשפט את ערעור המבקשים נגד המועצה. בית המשפט קבע כי אינו מוצא מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, ובמיוחד לאור העובדה שפסק הדין ניתן בהתבסס על חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. כמו כן נקבע בפסק הדין כי ישנה סתירה בין טענת המבקשים לפיה תביעתם מתייחסת לעבודות אשר לא אושרו לתשלום על ידי המועצה, לבין טענתם בערעור לפיה העבודות אושרו אך לא שולמו. עוד נקבע כי המבקשים לא הוכיחו כי העבודות שבוצעו בשטחים פרטיים נכללו בהסכם בינם לבין המועצה.
במסגרת פסק הדין דן בית המשפט גם בבקשה "לביטול החלטה" שהוגשה על ידי המבקשים במהלך הדיונים. בית המשפט מוכן היה להניח, לטובת המבקשים, כי בקשה זו התייחסה לפסק הדין נגד המשיבים 137-2, למרות שבבקשה לא נאמר איזו החלטה מתבקש בית המשפט לבטל. בית המשפט מצא כי הבקשות להארכות מועד להפקדת העירבון לא גילו סיבה למחדל המבקשים. נקבע כי אמנם המועצה הסכימה לדחיית המועד להפקדת העירבון, אולם העירבון נועד להבטיח את הוצאות יתר המשיבים – ולא את הוצאות המועצה.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.
7.
בבקשה, פורשים המבקשים נימוקים רבים אשר לדידם מצדיקים ליתן בידם רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בין היתר, סבורים המבקשים שבית משפט השלום שגה בהבנת חוות דעת המומחה שהוגשה לו, שגה בכך שביטל פסק הדין שניתן בהיעדר ללא שהוגשה לכך בקשה מצד המשיבים ובעוד כמה מקביעותיו. כמו כן, מלינים המבקשים על דחיית הערעור נגד המשיבים 137-2 בשל
אי הפקדת העירבון במועד, ועל הגדלת העירבון על ידי מותב בית המשפט ולא על ידי הרשם.
8.
עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי מקרהו מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מבלי להיכנס לגוף הטענות, נדמה כי הבקשה במקרה דנן אינה מעלה שאלה כאמור . עיקר הבקשה נסוב על אופן פירוש חוות הדעת שנתן מומחה שמונה על ידי בית המשפט אשר בחן עניינים שבעובדה. דומה כי אין בטענות אלו משום שאלה החורגת ממסגרת היחסים שבין הצדדים.
באשר לטענות המבקשים בנוגע לדחיית הערעור נגד המשיבים 137-2 בשל אי-הפקדת עירבון. מדובר בטענות שנבחנו על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו באופן פרטני. כמו כן, הלכה היא שהחלטות דיוניות אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים במיוחד (רע"א 6933/09 גיאו בר [92] הנדסה אזרחית בע''מ נ' נתיבי איילון בע''מ (לא פורסם, 8.9.09)). ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין ולהאריך את מועד הפקדת העירבון היא החלטה דיונית אשר אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. לבסוף, המבקשים טוענים כי לבית משפט השלום לא הייתה הסמכות לבטל את פסק דינו שנעשה חלוט, לכאורה. טענה זו הייתה צריכה להישמע בפני בית המשפט המחוזי, אולם הערעור נדחה בשל אי-הפקדת העירבון, משמע, מטעם דיוני גרידא. לפיכך, אינני מוצאת מקום להידרש
גם לטענה זו במסגרת הבקשה דנן.
בשל כל האמור, הבקשה, איפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בתשרי תשע"ג (27.9.12).
ש ו פ ט ת