רע"א 1439/17 פלוני נ. שירותי בריאות כללית

1.ענייננו בתביעה שהגישו המבקשים בעילה של הולדה בעוולה. במסגרת ישיבת קדם משפט החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לאפשר לנתבעים, המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים) להגיש חוות דעת של מומחה לגנטיקה בתוך 30 ימים, ובמקביל, התיר למבקשים להגיש חוות דעת נגדית בתוך 30 ימים נוספים מיום הגשת חוות הדעת.

על החלטה זו מלינים המבקשים בטענה כי אין בכתב ההגנה שהוגש על ידי המשיבים טענה כי הלקויות מהם סובל היילוד נובעות מסיבה גנטית, וכי המשיבים לא נימקו את בקשתם ואת העיתוי בה היא מוגשת. עוד נטען כי הגשת חוות הדעת החדשה, תחייב את המבקשים, הסובלים מחסרון כיס, להגיש חוות דעת נגדית מטעמם.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

כידוע, בית משפט זה ממעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך. כך גם בהחלטות כגון דא, ואין לי אלא להפנות להחלטה אליה הפנו המבקשים ברע"א 6015/16 פלונית נ' ד"ר מיכאל הרלינג

(4.9.2016).

3.לא אכחד כי יש ממש בטרונייתם של המבקשים. אין בכתב ההגנה טענה כי מקור הלקויות מהם סובל הקטין התובע הוא גנטי, כך שהיה על המשיבים לעתור לתיקון כתב הגנתם. עם זאת, אין לי אלא להפנות להחלטה נוספת אליה הפנו המבקשים (רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל - המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) (26.7.2016) (להלן: עניין פלונית ). באותו מקרה, עמד השופט זילברטל על כך שאומנם היה צריך להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולצרף אליה את חוות הדעת הנוספת, אך למרות זאת לא מצא להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא שקיבל את חוות הדעת שלא בדרך זו.

גם בענייננו, היה על המשיבים לבקש רשות לתקן את כתב הגנתם, ויש להצר על כך שבית משפט קמא לא הורה להם לעשות כן. מכל מקום, ניתן לראות את החלטת בית משפט קמא להתיר הגשת חוות דעת כהיעתרות מכללא לבקשתם של המשיבים לתיקון כתב הגנתם (עניין פלונית בפסקה 9). לכך יש להוסיף כי הליך קדם המשפט לא הסתיים, וכידוע, הגישה לתיקון כתבי טענות בשלב זה של ההליך היא ליברלית.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.