רע"א 1499/21 בנימין אלוני נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, חויב המבקש להפקיד סך של 20,000 ש"ח כתנאי למתן רשות להתגונן. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובמסגרתה הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, הן משום שלא הוכח כי סיכויי הערעור גבוהים והן משום שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת חסרון כיס, וחייב את המבקש בהפקדת ערובה בסך 7,000 ש"ח. משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת ההליך. על כך בקשת רשות הערעור דנן.

בבקשה שלפניי עותר המבקש לפטור אותו מתשלום האגרה ומהפקדת ערובה בהליך. המשיב מתנגד לבקשה. כידוע, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; שנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון) (רע"א 1524/16 ואן קול נ' מדינת ישראל (1.3.2016)).

קשה לומר כי המבקש עומד באיזה מהתנאים האמורים, בשים לב לכך שלבקשתו צורפו תדפיסי חשבון בנק שהתנועות האחרונות בו בוצעו בשנת 2017 ותו לא, דבר אשר אף מעיד, לכאורה, על סיכויי הערעור. עם זאת, הטענה שלפיה ידו של המבקש אינה משגת עומדת בבסיסו של ההליך הערעורי, ובכך יש משום שיקול של ממש התומך בקבלת בקשת הפטור, על מנת למנוע מצב של "מעגל שוטה" (ראו והשוו: רע"א 7699/08 אליאס נ' ועד בית פונדק נחום (21.9.2008); רע"א 1005/18 זוהר נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ (1.4.2018); רע"א 3241/19 שבח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2.6.2019)).

אשר על כן, ומבלי שנעלמו מעיניי טענות המשיב, אני פוטרת את המבקש מתשלום האגרה ומהפקדת הערובה בהליך זה.