רע"א 154/00 סלימאן עבד אלמג'יד נ. נעימה עבד אלרחים רשיד

בפני בקשה לפטור מאגרה וערבון במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט מ' בן-דוד) בבש"א 2374/99 ובבש"א 2416/99.

1.ביום 10.7.89 נתן בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הרשם מ' בן דוד) פסק דין בה"פ 646/89 ובו קבע את זכויות המשיבות 1 ו - 2 בחלקה 2 גוש 16564. ביום 5.9.96 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין זה. בקשה זו נדחתה ביום 11.9.96. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' בן דוד):

"המבקש לא היה צד להליך בתיק המרצת פתיחה 646/89 ולפיכך לא ברור מעמדו בבואו לבקש עתה את ביטולו של פסק הדין בתיק. על המבקש להתכבד ולהצביע על מעמדו בענין ועל זכותו לבקש את ביטול פסק דין וזאת להבדיל כמובן מזכותו להגיש תובענה נפרדת בעניין כדי להשיג את חפצו. עד לקבלת ההשלמה המבוקשת לא תיקבע הבקשה לדיון".

המבקש שב ופנה, בדצמבר 1999, בבקשה להצטרף לתיק ה.פ. 646/89 כמשיב ובבקשה לביטול ה"פ 646/89, לרבות ביטול פסק הדין שניתן במסגרתה. בית המשפט המחוזי דחה שתי בקשות אלו, בקבעו כי המדובר ב"בקשות נוספות מיני רבות שמגיש המבקש ללא תכלית וללא בסיס". עוד מצא בית המשפט המחוזי לחייב את המבקש לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש כי הוא נכה בשיעור של 100%, וכי הוא מתקיים אך ורק מגימלת המוסד לביטוח לאומי. לעניין זה הוא מצרף אישורים מטעם לשכת הסיוע המשפטי ומטעם המוסד לביטוח לאומי. עוד הוא טוען, כי ערעורו מגלה עילה.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין הערעור מגלה כל עילה, שכן המבקש מבקש להצטרף להליך שהסתיים לפני כאחת עשרה שנה ואשר הוא לא היה צד לו. עוד טוענים המבקשים 1 ו - 2, כי המבקש הוא אדם בעל נכסים התומך בילדיו.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי להיענות חלקית לבקשה, לפטור את המבקש מתשלום אגרה ולחייבו בערבון בסכום נמוך. יובהר, כי אך ורק תחת ההנחות המקלות ביותר ניתן לראות בבקשת רשות הערעור בקשה המגלה עילה: כאמור לעיל, המבקש לא היה צד להליך אותו אליו הוא מבקש להצטרף כיום ואותו הוא מבקש לבטל. הדרך הראויה לתקיפת פסק דין זה הובהרה לו, והוא אינו הולך לפיה (ומכל מקום אינו מסתפק בה). עם זאת, נוכח הראיות האובייקטיביות בדבר מצבו הקשה לא מצאתי לנכון לחסום בפניו את הפניה לבית משפט זה אך מטעם זה. לא כך הם פני הדברים באשר לחיובו של המבקש בהפקדת ערבון. אותן הנחות מקלות המאפשרות, ולו בדוחק, למצוא עילה בבקשת רשות הערעור, לא יועילו למבקש בהערכת סיכויי בקשת רשות הערעור. סיכוים אלה, הם, למירב, נמוכים. חרף זאת, ונוכח מצבו של המבקש, מצאתי לנכון להקל מעט עם המבקש ולהעמיד את סכום הערבון שעליו להפקיד על סך של 5,000 ש"ח.

המבקש יפקיד את הערבון תוך עשרים יום ממועד החלטתי זו.