רע"א 1544/14 נוסיאקוב ז'אנה נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את ערעורה של המבקשת על פסק-דין של בית משפט השלום, אשר דחה את בקשתה למתן רשות להתגונן וחייבה בתשלום סכום-כסף מכוח ערבות להלוואה.

עיינתי בבקשה ובתגובה ולא מצאתי מקום למתן הפטור המבוקש.

כידוע, בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, שמשמעותו חשיפה של הצד שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות שייפסקו לזכותו (אם ייפסקו), נדרש בראש ובראשונה להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון (ראו למשל בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)). תנאי נוסף ומצטבר הוא שסיכויי ההצלחה של ההליך הם טובים, וכאשר מדובר בהליך ב"גלגול שלישי" – שבו כללי ההתערבות מצומצמים יותר – חשיבותו של העירבון מקבלת בדרך-כלל משנה תוקף.

בענייננו, מדובר אכן ב"גלגול שלישי", ומסתבר כי גם בבית המשפט המחוזי (ערכאת הערעור הראשונה) ביקשה המבקשת פטור מהפקדת עירבון. בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי (החלטת כבוד השופט שמיע מיום 19.12.2013, ע"א 36607-10-13), וקבע כי על המבקשת להפקיד סכום של 4,000 ₪. סכום זה אכן הופקד , כלומר המבקשת מצאה את הדרך לגייס כספים (עוד יצוין כי המבקשת שילמה את מלוא האגרה בהליך שבכותרת, וכי היא מיוצגת על-ידי עורך-דין).

זאת וגם זאת: המבקשת לא הציגה בבקשה שלפניי תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, ונמנעה אף מהשלמת חוסרים שבית המשפט המחוזי נקב בהם במפורש בהחלטתו מיום 19.12.2013. כך למשל, המבקשת לא פירטה לגבי הכנסתו ורכושו של בן הזוג (אשר לו נישאה לאחרונה), ולא הוכיחה כי אינה יכולה להסתייע בסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). בחירתה של המבקשת להציג תשתית חלקית בלבד, זאת חרף האמור בהחלטתו של כבוד השופט שמיע, אומרת דרשני, ולא מיותר להוסיף כי המבקשת אף לא הגישה אסמכתאות מעודכנות.

לאור האמור – אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון, ואף לא להעמדת העירבון על סכום נמוך כפי שנקבע בערכאת הערעור הראשונה. למרות זאת, בנסיבות העניין ובשים לב למהות ההליך ולמעמדם של הצדדים, החלטתי להפחית את העירבון לסכום של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.