רע"א 1563/01 שאול סודאי נ. אלי דנא

1.המבקש עבד, במשך 21 ימים, בחברת "סופרב שירותי לימוזין בע"מ" - חברה המספקת שירותי הסעות, באמצעות כלי רכב שבבעלותו. המשיב הינו קצין הבטיחות של החברה. המבקש הגיש בבית המשפט לתביעות קטנות תביעה לתשלום פיצויים בסך 16,300 ש"ח כנגד המשיב, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו עקב הפסקת עבודתו בחברה. הוא טען, בין היתר, כי המשיב הפר את התחייבותו להעסיקו, כי הפסקת העסקתו נעשתה בלא הודעה מוקדמת, ובלא שנמסרו לו המסמכים המתאימים על מנת שיוכל לעבור לעבוד בחברה אחרת.

המשיב טען, כי בתיאום עם מנכ"ל החברה הוחלט על הפסקת עבודתו של המבקש, וזאת בעקבות סירובו של המבקש - אשר לווה בניבולי פה - להעביר את רכבו ביקורת בטיחות.

2.בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה, וחייב את המשיב לשלם למבקש סכום גלובאלי של 2,000 ש"ח, וכן סך של 500 ש"ח בגין הוצאות המשפט. בית המשפט קבע, כי ככל הנראה נבעה הפסקת עבודתו של המבקש בחברה משילוב של מספר גורמים: חוסר יכולתו של המבקש לעבוד בחברה במשרה מלאה, סירובו להעביר את רכבו בדיקת בטיחות, והתנהגותו כלפי המשיב. המדובר כאן - כך קבע בית המשפט - במערכת יחסים חוזית, ולא ביחסי עובד מעביד. עוד נקבע, כי המשיב לא העביר במועד אישור בדבר הפסקת העסקתו של המבקש בחברה, ובכך פגע באפשרותו של המבקש לעבוד בחברה אחרת. בית המשפט ציין, כי אף שלכאורה צריך היה המבקש להגיש את תביעתו כנגד החברה, ולא כנגד המשיב, שהוא אורגן של החברה, הרי משנקבע כי המשיב, באופן אישי, אמור היה למסור את טופס השחרור למבקש, ומשך אותו ללא סיבה ראויה, יש מקום לחייב את המשיב בפיצוי המבקש.

3.הן המבקש והן המשיב הגישו לבית המשפט המחוזי בקשות רשות ערעור על החלטה זו. בקשתו של המבקש נדחתה על ידי כבוד השופטת ש' סירוטה, בנימוק שלא היה מקום לתבוע אישית את המשיב וכי מכל מקום פסק הדין של הערכאה הראשונה יסודו בהתרשמות מן העדים והראיות. בית המשפט המחוזי ציין, כי להשקפתו הסמכות לדון בעניין היא לבית הדין לעבודה. בקשתו של המשיב למתן רשות ערעור נדונה בפני כבוד השופטת ו' אלשייך, אשר החליטה לדון בבקשה כבערעור, וקיבלה את הערעור. בית המשפט קבע, כי בעל הדין של המבקש איננו קצין הבטיחות כי אם החברה, וכי אף אם נהג המשיב כלפי המבקש בחוסר תום לב, הרי לא זהו הטעם שעמד ביסוד פסק הדין. על המבקש הושתו הוצאות בסך 1,500 ש"ח.

בעקבות הערתה של כבוד השופטת סירוטה, הגיש המבקש תביעה כנגד החברה בבית הדין לעבודה, על סך כ- 150,000 ש"ח. הדבר הובא לידיעת כבוד השופטת אלשייך, טרם הכריעה בבקשת רשות הערעור שהגיש המשיב כאמור.

הבקשה שלפנינו מופנית כנגד החלטתה של כבוד השופטת אלשייך בבקשת רשות הערעור שהגיש המשיב. המבקש טוען, בין היתר, כי לא היה מקום לחייבו בתשלום סכום כלשהו למשיב, כי הוא זכאי לפיצוי מאת המשיב בשל הפסקת עבודתו ואי מתן המסמכים המאפשרים למבקש לעבור לחברה אחרת, וכי המשיב הפר את הוראות החוק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, הואיל והיא אינה מעוררת כל שאלה ממן השאלות המצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123). עוד הבאתי בחשבון החלטתי את העובדה, כי המבקש הגיש תביעה כנגד החברה לבית הדין לעבודה, על בסיס אותה מסכת עובדתית.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.