רע"א 1585/01 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון, בו אושר פסק-דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את תובענת העותרת לביטול פסק-דין קודם בעניינה, אשר הושג, לטענתה, במירמה. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

בפסק-דינו של בית המשפט העליון, נשוא העתירה, נכתב:

פסק-דין

טענות המערערים אינן מצדיקות התערבות בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה. ...

לטענת העותרת, היה על בית המשפט העליון להורות על ביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי "מתוך חובת הצדק", בשל פגם דיוני חמור שנפל בו; ומשלא עשה כן, הרי שפסק-דינו עומד בסתירה להלכה קודמת של בית-משפט זה, ומצדיק דיון נוסף. כן מבקשת העותרת לצרף לעתירתה פסק-דין חדש של בית המשפט המחוזי, אשר בית המשפט העליון לא היה מודע לו, ושלפי הנטען מחזק את טענתה כי פסק הדין הקודם הושג במירמה.

דין העתירה להידחות. אין בידי לקבל, כי פסק-דין של בית המשפט העליון, הסומך כל כולו על נימוקיו של בית המשפט המחוזי, עשוי להקים עילה לדיון נוסף. "ככלל, קביעותיו של בית-משפט מחוזי, אשר לא זכו להתייחסותו הברורה של בית המשפט העליון (אף אם אושרו על ידו במשתמע כחלק מאישור פסק הדין כולו), אינן מהוות 'הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון' כמובנה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, ובסעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה" (דנ"א 904/01 סוניה עזרן נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית

(טרם פורסם)). יתירה מכך, מפסק-דינו של בית המשפט העליון לא נובע כי נתקבלה טענת העותרת בדבר פגם דיוני שנפל בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. לפיכך אין לראות בדחיית הערעור על פסק הדין משום קביעה כי פגם דיוני חמור אינו מצדיק את ביטול פסק הדין. יתר טענותיה של העותרת הן ערעוריות באופיין. אך, כידוע, "הדיון הנוסף אינו ערעור נוסף מבחינת מגמתו העיקרית, כי במרכזו אינה עומדת השאלה, אם בית המשפט נהג כהלכה, אלא נבחנת ההלכה המשפטית בתור שכזאת" (ד"נ 6/82 ינאי נ' ראש ההוצאה לפועל , פ"ד לו(3) 99, 101).

העתירה נדחית.