רע"א 1661/18 מוחסן חוסאם נ. כונס נכסים רשמי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' נאמן ) בפש"ר 23048-10-17 מיום 13.2.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב ) להורות על ביטול ההחלטה להחליף את המנהלת המיוחדת לנכסיו.

2.

להלן, בקיצור נמרץ, עיקרי העובדות והטענות הצריכות לשם הכרעה. ביום 21.12.2017 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, וביום 26.12.2017 מונתה עוה"ד שולמית שנקלר לתפקיד המנהלת המיוחדת בתיק הפש"ר. ביום 17.1.2018 הגישה ב"כ הכנ"ר לבית המשפט המחוזי 'בקשה להחלפת בעל תפקיד', שבה ביקשה להורות על שחרורה של עו"ד שנקלר מתפקידה, ועל מינויו של עו"ד מוטי בן ארצי תחתיה. במסגרת הבקשה ציינה ב"כ הכנ"ר, כי עוה"ד בן ארצי משמש כמנהל המיוחד לנכסי גרושתו של החייב, שמצויה אף היא בהליך פש"ר. תיקי הפש"ר של השניים לא סומנו בתחילה כ'קשורים', ועל כן לא נתבקש מלכתחילה מינויו של עוה"ד בן ארצי גם בתיקו של החייב. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, ועו"ד בן ארצי מונה לתפקיד המנהל המיוחד לנכסי החייב (החלטת השופט א' נאמן מיום 17.1.2018).

3.

ביום 22.1.2018 הגיש החייב לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול ההחלטה למנות את עו"ד בן ארצי לתפקיד, במסגרתה טען כי עו"ד בן ארצי שימש כמנהל המיוחד בתיק פש"ר קודם שהתנהל בעניינו (פש"ר 22148-08-12). לטענתו של החייב, הליך הפש"ר הקודם 'הוכשל' על-ידי עו"ד בן ארצי, ומשכך קיים חשש כי גם ההליך הנוכחי יוכשל על-ידו. כמו כן, טען החייב בבקשתו, כי מינויו של עו"ד בן ארצי כמנהל המיוחד בתיקי הפש"ר שלו ושל גרושתו עשוי להוביל למצב של ניגוד עניינים; זאת, בשל העובדה שבינו לבין גרושתו מתנהלים הליכים משפטיים. בתגובתה לבקשה זו טענה ב"כ הכנ"ר, כי כאשר עסקינן בהליך פש"ר שני של אותו חייב, 'נוהל הכנ"ר' מורה על מינויו של אותו מנהל מיוחד שפעל בתיק הראשון. כיוצא בזה, גם כאשר מתנהל הליך פש"ר בעניינם של מספר 'בני משפחה', 'נוהל הכנ"ר' מורה על מינויו של אותו מנהל מיוחד לכל בני המשפחה.

4.

בהחלטה מיום 13.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, תוך שקבע כדלקמן:

"לאחר שעברתי על בקשת החייב ותגובת הכונ"ר, נחה דעתי כי אין כל מקום להיעתר לבקשה. המנהל המיוחד עוה"ד מוטי בן ארצי ממלא את תפקידו נאמנה, החייב לא הצביע על כל ניסיון של המנהל המיוחד 'להכשילו' בהליך. תגובת המנהל המיוחד בהליך הקודם (אשר צורפה לבקשה) אינה מצביעה על כל ניסיון אישי להכשיל את החייב אלא על ביצוע תפקידו של המנהל המיוחד גרידא. כאשר החייב אינו ממלא אחר חובותיו בהליך מתפקידו של כל (!) מנהל מיוחד להגיש בקשות בהתאם, וביהמ"ש הוא זה אשר בסופו של דבר שוקל את מלוא השיקולים ומחליט בהתאם. אני סומך ידיי על עוה"ד בן ארצי כי לא תהיינה לו כל דעות קדומות על החייב אך על החייב להקפיד לעמוד בכל חובותיו בהליך.

זאת ועוד, לאור העובדה שמדובר בהליך פש"ר שני של החייב אך הגיוני כי אותו מנהל מיוחד שמכיר כבר את פרטי התיק ימונה גם בתיק זה (אדרבה כאשר קיים הליך נוסף של בני משפחה, במקרה זה גרושתו של החייב, יש לראות את התמונה המלאה והרוחבית של מצבם הכלכלי וגרסת הסתבכותם בחובות).

אני דוחה אפוא את בקשת החייב. החלטתי מיום 17.1.18 בדבר מינויו של עוה"ד בן ארצי כמנהל מיוחד תיוותר בעינה" (החלטת השופט א' נאמן ; להלן: ההחלטה ).

5.

מכאן בקשת הרשות לערער, בגדרה מבקש החייב להורות על ביטול ההחלטה למנות את עו"ד בן ארצי כמנהל מיוחד, ועל מינוי מנהל מיוחד תחתיו; עו"ד שנקלר או מנהל מיוחד אחר זולת עו"ד בן ארצי. לטענת החייב, עו"ד בן ארצי 'הכשיל' את הליך הפש"ר הראשון שהתנהל בעניינו, ומשכך קיים חשש כי מינויו יוביל גם לכישלונו של תיק הפש"ר דנן. עוד טוען החייב, כי מינויו של עו"ד בן ארצי יוצר ניגוד עניינים מובהק; זאת, לנוכח העובדה כי עו"ד בן ארצי משמש כאמור כמנהל מיוחד גם בתיק הפש"ר בעניינה של גרושתו, עמה הוא מצוי בסכסוך משפטי בעניינים כלכליים.

6.

בתשובתו טוען עו"ד בן ארצי כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו, חייב בהליכי פש"ר לא זכאי לבחור את בעל התפקיד שימונה בעניינו; ההחלטה בדבר מינוי בעל תפקיד נתונה לכנ"ר ולבית המשפט בלבד. לגופו של עניין, טוען עו"ד בן ארצי, כי בנסיבות העניין

– בכלל זה העובדה שמדובר בהליך פש"ר שני שמתנהל בעניינו של החייב, וכמו כן העובדה שמתנהל הליך פש"ר גם בעניינה של גרושתו של החייב –

הפרקטיקה המקובלת מורה על מינויו של אותו מנהל מיוחד בשני התיקים; פרקטיקה הנובעת משיקולי יעילות ומשיקולים מקצועיים. אשר לסוגיית ניגוד העניינים טוען עו"ד בן ארצי, כי בבקשה שהגיש החייב למתן צו כינוס לא הצהיר כי גרושתו נמנית על נושיו, וממילא בבקשת הרשות לערער לא עמד על קיומו של ניגוד עניינים קונקרטי. מכל מקום, טוען עו"ד בן ארצי, כי אם תוגש תביעת חוב על-ידי גרושתו של החייב "אין בכך כל ניגוד עניינים לעניין זהות בעל התפקיד. לכל היותר וגם זה בצריך עיון, לא תבדק תביעת החוב של האישה על ידי המנהל המיוחד" (סעיף 8 לתשובתו של עו"ד בן ארצי). עו"ד בן ארצי מבקש לדחות את טענותיו של החייב, ומדגיש כי הליך הפש"ר הראשון נכשל כתוצאה מהתנהלותו של החייב, ולא כתוצאה מתפקודו-שלו.

7.

לטענת ב"כ הכנ"ר קיימת זיקה בין החובות, הנכסים, והנסיבות שהובילו לקריסתם הכלכלית של החייב וגרושתו. "אי מינוי מנהל מיוחד זהה לשני חייבים מעין אלו שבענייננו עלול לפגוע ביעילות ובהגינות ההליכים ובאינטרס ההליך בכללותו" (סעיף 12 לתשובת ב"כ הכנ"ר). אשר לסוגיית ניגוד העניינים טוענת ב"כ הכנ"ר, כי בבקשתו לא עמד החייב על 'עילה קונקרטית לניגוד עניינים', אך יחד עם זאת, "ככל שתתעורר מחלוקת בעתיד בעניין ניגוד עניינים, העניין יובא בפני בית המשפט, כמקובל, לגופו. כך למשל, ככל ותידרש בדיקת חוב של מי מהצדדים (החייב או גרושתו) יתמנה לשם כך מנהל מיוחד נוסף לאותו עניין" (שם, סעיף 16). עוד טוענת ב"כ הכנ"ר, כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר הראשון שהתנהל בעניינו של החייב, מלמדות על כך שכישלון ההליך נבע מהתנהלותו של החייב בתיק ולא מתפקודו של עו"ד בן ארצי.

8.

עוה"ד שנקלר ציינה בתשובתה, כי היא משאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתם של הכנ"ר ושל בית המשפט.

דיון והכרעה

9.

דין הבקשה להידחות. כידוע, חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן ניהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעניינו בפרט (ראו דברַי ברע"א 9338/12 מנבר נ' עו"ד ישראל שפלר – הנאמן לנכסי החייב , פסקה 6 (13.2.2013)). יחד עם זאת, חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי לבקש מבית המשפט לפסול את בעל התפקיד שמונה בעניינו, בטענה כי פעולותיו נגועות בניגוד עניינים או במשוא פנים. בבקשה כגון דא, נדרש החייב

"להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי" לניגוד עניינים (רע"א 8765/15 פרנקפורט נ' אינסל , פסקה 5 (13.3.2016) (להלן: עניין פרנקפורט )). "טענות מסוג זה כלפי 'קצין בית המשפט' בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב" ( עניין פרנקפורט , שם).

10.

בענייננו, החייב מצביע לכאורה על ניגוד עניינים, בכך שטוען כי עו"ד בן ארצי הכשיל את הליך הפש"ר הקודם שנוהל בעניינו, ובכך שהוא עשוי להידרש לתביעת חוב שתוגש על-ידי גרושתו – שכאמור עו"ד בן ארצי משמש גם כמנהל המיוחד לנכסיה. דא עקא, שהחייב לא הציג בבקשה שלפנַי ראיה המבססת את טענותיו האמורות במישור הקונקרטי; הן בנוגע להוכחת טענותיו כי עו"ד בן ארצי פעל כדי להכשיל את הליך הפש"ר הראשון שהתנהל בעניינו, הן בנוגע לקיומו של סכסוך משפטי-כלכלי המתנהל בינו לבין גרושתו. יתרה מכך, גם בבקשתו לבית המשפט המחוזי למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, לא כלל החייב את גרושתו ברשימת הנושים וברשימת חובותיו. כיוצא בזה, גם עיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר הראשון מלמד כי עו"ד בן ארצי לא היה זה שהוביל לכישלון ההליך, לשון המעטה. משאלו הם פני הדברים, הרי שהחייב לא עמד בנטל המוטל עליו בעת הגשת בקשה לפסילת מינויו של בעל תפקיד בהליך פש"ר.

11.

אף על-פי כן, אציין, כי אם אכן ידרש עו"ד בן ארצי לדון בתביעת חוב שתוגש על-ידי מי מהשניים, החייב או גרושתו, יכול להיווצר חשש לניגוד עניינים. במקרה שכזה, חזקה על בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל – המהווה 'קצין בית המשפט' – כי יבצע את מלאכתו נאמנה, ולא יעמיד עצמו במצב של חשש לניגוד עניינים או משוא פנים. מכל מקום, למקרא תשובותיהם של עו"ד בן ארצי וב"כ הכנ"ר ברור כי אלו מודעים לחשש האמור. רשמתי לפנַי את דבר הכנ"ר, לפיהם "ככל ותידרש בדיקת חוב של מי מהצדדים (החייב או גרושתו) יתמנה לשם כך מנהל מיוחד נוסף לאותו עניין" (סעיף 16 לתשובת ב"כ הכנ"ר).

12.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.