רע"א 8765/15 איתן פרנקפורט נ. עו"ד יניב אינסל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי )

מיום 18.11.2015 בה נדחתה בקשתו של המבקש להחלפת הנאמן (להלן: ההחלטה הראשונה ) ועל החלטה נוספת מאותו יום בה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש למתן צו המורה על גילוי מסמכים, על הגשת תצהירים ועל זימון עדים (להלן: ההחלטה השנייה ).

1.במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל נגד המבקש (להלן: החייב ), הגישה חותנתו, אם רעייתו לשעבר (להלן: החסויה ), תביעת חוב מתוקנת על סך 28,000,000 ש"ח (להלן: תביעת החוב

המתוקנת ). תביעת החוב הוגשה במקור על-ידי בא כוחו לשעבר של החייב שייצג גם את החסויה, והיא הועמדה על-ידו על סך של 2 מיליון ש"ח. מטעמים שלא כאן המקום לפרטם, החליף בית המשפט לענייני משפחה את האפוטרופוס של החסויה ביום 23.12.2014 ומינה לתפקיד זה את חברת שי אפוטרופסות, בה חברה עורכת הדין מרגלית נוח (להלן: האפוטרופוס ו- עו"ד נוח בהתאמה ). תביעת החוב המתוקנת הוגשה לאחר מינוי זה. בעקבות הגשת תביעת החוב המתוקנת, הגיש החייב ביום 1.7.2015 בקשה להעברת המשיב 1 (להלן: הנאמן ) מתפקידו (להלן: בקשה 45 ). בבקשה נטען, בין היתר, כי הנאמן יזם את תיקון תביעת החוב והגדלתה, כי עו"ד נוח היא קרובת משפחה של אחד מעורכי הדין העובדים במשרדו של הנאמן, וכי יש בכך כדי להעיד על ניגוד עניינים של הנאמן הפוסל אותו מלכהן בתפקידו. ביום 22.10.2015 הגיש החייב בקשה נוספת במסגרת בקשה 45 בה עתר למתן צו לגילוי מסמכים, הגשת תצהירים וזימון עדים, לשם הוכחת טענותיו בבקשה זו. בתגובת הכונס הרשמי לבקשה 45 נטען כי לא קמה כל עילה להחלפת הנאמן וכי "תיאוריות הקונספירציה" המופיעות בבקשת החייב אינן נתמכות בראיות כלשהן. עוד ציין הכונס הרשמי כי יש לתת את הדעת להתנהלותו השלילית של החייב בהליך עד כה ולאי קיום החלטות בית המשפט על ידו.

2.ביום 18.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו "לאחר עיון בטענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה וזאת מכל אחד ואחד מהטעמים שבעמדת הכנ"ר [...]". בהמשך אותו היום הוסיף ודחה בית המשפט את הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, בקובעו כי משנדחתה הבקשה העיקרית ממילא יש לדחות בקשה זו. בית המשפט ציין כי הלכה למעשה החייב מעוניין לנהל "הליך הוכחות" נפרד במסגרת הליך פשיטת הרגל מבלי שהבהיר מה התשתית המשפטית לכך וכי החייב "אינו ממלא אחר חובותיו בהליך ולא ניתן להתעלם מהתחושה לפיה הוא נוקט בהגשת בקשות שונות חדשות לבקרים בניסיון לסרבל את ההליך תוך ניצול העובדה שעד כה לא הושתו עליו הוצאות בגין בקשות כאמור".

3.מכאן הבקשה שלפניי המופנית הן כלפי ה החלטה הראשונה והן כלפי ה החלטה השנייה . החייב שב ומפרט את טענותיו בפני בית המשפט המחוזי ועותר להחלפת הנאמן ולחלופין למינוי בעל תפקיד אחר להכרעה בתביעת החוב המתוקנת. לגישת החייב שגה בית המשפט בכך שנתן את החלטותיו מבלי שאיפשר לו להשיב לתגובות המשיבים, מבלי לקיים דיון וללא שמיעת עדויות וחקירת עדים וכן הוא מלין על הנמקה לא ראויה של ההחלטות.

4.הנאמן והכונס הרשמי מתנגדים לבקשה וסומכים ידיהם על החלטותיו של בית המשפט המחוזי.

בתגובותיהם נטען, בתמצית, כי טענות החייב בדבר ניגוד עניינים בו מצוי הנאמן נעדרות בסיס ממשי ואינן מגובות בראיות או במסמכים המעידים על נכונותן. הנאמן מתאר בהרחבה את השתלשלות האירועים שהביאה להגשת תביעת החוב המתוקנת ודוחה מכל וכל את טענות החייב בדבר היותו נתון כביכול בניגוד עניינים. הנאמן מוסיף וטוען כי גם אם היה נתון בניגוד עניינים כזה, הוא הוסר משעה שעורך הדין המדובר עזב את משרדו. הנאמן מוסיף כי על מנת להפיס את דעתו של החייב ולהסיר מלבו כל חשש הוא כבר ציין בתגובתו לבקשה 45 כי אינו מתנגד למינוי בעל-תפקיד חלופי רק לשם הכרעה בתביעת החוב המתוקנת, אך אף שהצעה זו עלתה בפני החייב בטרם הגשת הבקשה דנן, הוא הוסיף ועמד על בקשתו להחלפת הנאמן והדבר מעיד על חוסר תום לבו. הכונס הרשמי מצטרף לטענות הנאמן ועותר להשית על החייב הוצאות לדוגמה בשל התנהלותו.

5.דין הבקשה להידחות.

כפי שנפסק לא אחת, המבקש לפסול בעל-תפקיד מלהכריע בתביעת חוב בטענה כי פעולותיו נגועות בניגוד עניינים או במשוא פנים, נדרש להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי לכך. עוד נפסק כי טענות מסוג זה כלפי "קצין בית המשפט" בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב (ראו: רע"א 4400/15 בן משה (חלה) נ' זפט (30.6.2015); רע"א 8327/07 שוב נ' רוזנבלום , פסקה 7 (23.12.2007): השוו: ע"א 608/15 עופר נ' עו"ד דוד גולן , פסקה 6 (25.2.2016)) . הבקשה דנן אינה עומדת באף אחת מאמות המידה הללו. טענותיו של החייב כלפי הנאמן מתמקדות בקרבה המשפחתית בין מי שעבד בעבר כעורך דין במשרדו ובין עו"ד נוח העובדת אצל האפוטרופוס של החסויה. קרבה משפחתית נטענת זו היא רחוקה מאוד (עו"ד נוח היא דודתה של רעיית עורך הדין המדובר) ומכל מקום, מדובר בעובד לשעבר

במשרדו של הנאמן. זאת ועוד, טענותיו של החייב להשפעה של הנאמן על הליך בחירת האפוטרופוס לחסויה אינן נתמכות באסמכתא כלשהי. נהפוך הוא, עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה שבו מונתה האפוטרופוסית החדשה, מלמד כי מינוי זה נעשה לאחר שהוצגו לבית המשפט מספר אפשרויות ולאחר שניתנה למינוי הסכמה של כל הצדדים, לרבות הסכמת בא הכוח אשר כאמור ייצג בעבר גם את החייב. עוד עולה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה כי הנאמן או כל אדם אחר ממשרדו לא נטלו כלל חלק בדיון על החלפת האפוטרופוס לחסויה. די בכל אלו כדי לשמוט למעשה את הקרקע מתחת לטענות שהועלו בדבר השפעה לכאורה של הנאמן על מינוי האפוטרופוס או ניגוד עניינים בו היה נתון בעת מינוי זה. משהגעתי למסקנה כי יש לדחות את טענותיו של החייב ככל שהן מתייחסות להחלטה הראשונה, ממילא יש לדחות את טענותיו ככל שהן מתייחסות להחלטה השנייה הנוגעות לבקשות שהעלה החייב לעניין סדרי דין וראיות, מתוך הנחה כי הבקשה שהגיש תיוותר על כנה.

6.בשולי הדברים אציין כי היה מקום ליתן לחייב הזדמנות להשיב לתגובות המשיבים בטרם קבלת ההחלטות בבקשתו ( ר' תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה בענייננו מתוקף תקנה 2 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985), אך משהעלה החייב את כל טענותיו בבקשה דנן לרבות ביחס לתגובות הנאמן והכונס הרשמי והן נדחו לגופן, לא מצאתי כי הפגיעה הלכאורית בזכותו הדיונית הובילה במקרה דנן לפגיעה כלשהי בזכות מהותית שלו (השוו: רע"א 2042/15

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נ' מצדה פרנצ'יסז בע"מ , פיסקה 6 (3.6.2015)) .

סיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות הנאמן בסך 4,000 ש"ח ובהוצאות הכונס הרשמי ושכר טרחת עורך-דין בסך 4,000 ש"ח.