רע"א 1661/21 טוהר בע"מ נ. הרבנות הראשית לישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר ) בת"א 33088-05-18 מיום 14.1.2021, בגדרה התקבלה התנגדות המשיבה לזימון עד מטעם המבקשת (להלן: העד ), וזאת בטענה להרחבת חזית אסורה.

2.

דין הבקשה להידחות, אף מבלי לקבל תשובה.

כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע להחלטות דיוניות הנסבות על הרחבת חזית התביעה, וממילא התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא תעשה בצמצום ובמקרים חריגים בלבד, בהם החלטת הערכאה הדיונית אינה סבירה או מעלה חשש לעיוות דין (ראו: רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' משטה , פסקה 10(א) (3.2.2013); רע"א 6995/16 א.דורי בנייה בע"מ נ' נתיבים דרום בע"מ , פסקה 20 (6.11.2016)). אינני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

3.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי עיון בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מעלה כי אכן לא ניתן למצוא בו כל טענה בדבר נזקים שנגרמו למבקשת במועד המוקדם להחלטת המשיבה מיום 16.7.2014, בשל ידיעה מוקדמת על אודות החלטה זו. כן לא הועלתה בכתב התביעה טענת המבקשת, אשר נטענה בתגובתה להתנגדות המשיבה, לפיה גורם מתחרה הגדיל עובר למתן ההחלטה את ייבוא שרוולי הנקניקים משחיטה כשרה לאור שמועות אלה ואחרות או לנוכח מידע פנימי שהועבר לו.

4.

משמצא בית המשפט המחוזי כי זימון העד יוביל להרחבת חזית כאמור, הרי שממילא אין מקום לקבל את טענת המבקשת כי היה על בית המשפט המחוזי לאפשר את שמיעת עדותו של העד תוך הותרת הדיון בטענה להרחבת החזית להמשך ההליך. זאת, לאור החשיבות הטמונה בתחימה ברורה (עד כמה שניתן) של גדרי המחלוקת כבר במסגרת קדם המשפט ו בטרם תחילתו של הליך ההוכחות (ראו והשוו: עניין משטה , בפסקה 10(ג)), וכידוע, זוהי אחת מתכליות הליך קדם המשפט. תחימת גדרי המחלוקת תסייע אף למנוע בזבוז משאבים מיותרים ולחסוך מזמנם של הצדדים ובית המשפט.

5.

עוד יצוין כי דרך המלך להוספת טענות שלא נזכרו בכתב התביעה היא כמובן הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ולא הרחבת חזית באמצעות הבאת עדים מטעם הצדדים.

6.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.