רע"א 1668/12 שלמה צ'פניק נ. כשר למהדרין מאכ"ל מזון איכות

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (כבוד השופטים ש' דברת, ר' ברקאי ו-א' ואגו) בע"א 30884-05-11,

במסגרתו התקבל ערעור שהגישה המשיבה ונדחה ערעור שכנגד שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום קריית גת - כבוד השופט א' אינפלד, אשר קיבל את תביעתה הכספית של המשיבה.

1.

המשיבה התקשרה עם המבקש על מנת שיכין עבורה מכונות לייצור מצות. המשיבה הגישה תביעה חוזית לבית משפט השלום בטענה כי המבקש הפר את החוזה כלפיה בכך שסיפק מכונות שאינן עונות על הצרכים שהוגדרו בין הצדדים. המבקש הגיש תביעה שכנגד בטענה כי המשיבה היא שהפרה את החוזה בכך שלא פרעה את כל התשלומים עבור המכונות, ובנוסף נטען כי המכונות שסיפק למשיבה היו תקינות. בית משפט השלום קבע כי המבקש הוא שהפר את החוזה בין הצדדים בכך שסיפק למשיבה מכונה בלתי מתאימה ואף לא עמד במסגרת הזמנים שהוסכמה בין הצדדים. בגין הפרת החוזה, פסק בית המשפט לטובת המשיבה פיצויים בסך 80,000 ש"ח, שמהם 62,820 ש"ח בגין השבת המקדמה ששילמה המשיבה למבקש, והיתר פיצויים בגין התנהגותו חסרת תום הלב של האחרון בקיום החוזה ובמשא ומתן לקראת תיקונו. בית המשפט לא פסק את מלוא הפיצויים שהתבקשו על ידי המשיבה, מכיוון שהחוזה בין הצדדים כלל רק תרופה אחת בגין כישלון העסקה והיא השבת המקדמות אל מול המכונות, כאשר כל צד משחרר את האחר מכל אחריות.

2.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגישו שני הצדדים ערעורים. ערעורה של המשיבה כוון נגד גובה הפיצוי שנפסק לטובתה, ואילו ערעורו של המבקש כוון נגד הקביעה כי הוא שהפר את החוזה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של המשיבה ודחה את הערעור שכנגד. נקבע כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום באשר למהות החוזה המחייב בין הצדדים ובנוגע לשאלה מי מהצדדים הפר אותו. עם זאת, בית המשפט קבע כי הצדדים בהתנהגותם לא וויתרו על סעד הפיצויים בגין הפרת החוזה, על אף קיומו של סעיף הוויתור בחוזה, שכן שני הצדדים עתרו לסעד של פיצויים בתביעה ובתביעה שכנגד. משכך, נקבע כי יש להחזיר את הדיון בשאלת היקף הפיצויים להם זכאית המשיבה בעקבות הפרת החוזה לבית משפט השלום.

3.

בבקשה שלפני טוען המבקש כי שגו שתי הערכאות שלא החילו על העסקה בין הצדדים את הוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר ) בנוגע לסירוב המשיבה לקבל את המכונות, שיתוף הפעולה מצידה לתיקון החוזה, תשלום התמורה וכיוצא באלה, אשר לשיטתו יכולה הייתה להביא לתוצאה אחרת. כמו כן טוען המבקש טענות עובדתיות רבות הנוגעות למועדי הספקת המכונות, לתשלום ששולם עליהן בפועל ולטיב המכונות שסופקו. בנוסף, נטען כי שגה בית משפט השלום במסקנות שהסיק מהעדויות והראיות שהיו בפניו.

4.

עיינתי בבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים מיוחדים כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מהמחלוקת הפרטנית בין הצדדים להליך ( רע"א 123/82 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי המבקש חולק במידה רבה על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. בית משפט זה מתבקש, אפוא, לדון ולהכריע מחדש במסכת עובדתית שהוכרעה על ידי בית משפט השלום, תוך שמיעת עדויות וראיות רבות, ונידונה לאחר מכן בבית המשפט המחוזי. יוזכר כי הלכה היא שערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים אלא במקרים חריגים. מקל וחומר אמורים הדברים כשמדובר בערעור ב"גלגול שני" (רע"א 6594/06 אשכנזי נ' שר , פס' ד' להחלטה (לא פורסמה, 15.11.2006)). מעבר לכך, שאלת החלת חוק המכר על העסקה הנידונה קשורה ליישום הדין על המקרה הקונקרטי, וגם אם נפלה טעות ביישומו, ואיני קובעת כי כך הוא, אין הדבר מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו , פס' 3 להחלטה (לא פורסמה, 16.1.2006)).

הבקשה, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.