רע"א 1688/06 נגר כרמלה ובניה בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן), שניתן בתיק בר"ע 3338/04, ביום 2.2.06, במסגרתו נדחתה השגת המבקשת על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר לא נעתר לבקשתה לעיכוב הליכי מימוש שטר המשכון.

ואלו הן בתמצית עובדות המקרה: ביום 26.12.89 חתמה המבקשת על שטר משכון זכויות ללא הגבלה, לפיו מושכנו בשעבוד קבוע ושוטף כל זכויותיה בפרויקט הנבנה על-ידה על נכס מקרקעין, הידוע כחלק מחלקות 55,56,67,72,85,112,114,116 ו-131 בגוש 6484, המצוי באור יהודה (להלן בהתאמה: הפרויקט והמקרקעין). שעבוד הזכויות לטובת המשיב, בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: הבנק) נועד להבטיח את האשראי הכספי שהעניק הבנק למבקשת. לחתימה על שטר המשכון קדמו שני אירועים, שכאן המקום להזכירם. ביום 29.10.89 חתמה המבקשת על הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, בנוגע לבניית מבנה על המקרקעין (להלן: הסכם הפיתוח). ביום 4.12.89 הודיע מינהל מקרקעי ישראל על הסכמתו לרשום משכון לטובת הבנק על זכויותיה של המבקשת במקרקעין

וכן התחייב לרשום בעתיד משכנתא לטובת הבנק על זכויות החכירה במקרקעין. ביום 21.1.90 נרשם שעבוד הזכויות במשרדי רשם החברות.

משלא עמדה המבקשת בהחזר האשראי שנטלה מן הבנק, פתח האחרון בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש המשכון. חובותיה של המבקשת לבנק הגיעו, כך לטענת האחרון, לסכום של כ-17,000,000 ש"ח. ביום 2.9.04 הגיש הבנק ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו בקשה למימוש שטר המשכון. ביום 25.10.04, הגישה המבקשת בקשה לדחיית מימוש שטר המשכון ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת כוכבה לוי) דחתה, ביום 30.11.04, את בקשת המבקשת, בהתבסס על תגובת הבנק, ובקובעה, כי מדובר במשכון זכויות החייבת על-פי הסכם הפיתוח.

או-אז, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדרה תקפה את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שטופמן), נתן רשות ערעור ודן בבקשה כבערעור לגופו.

בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת בקובעו, "כי אין כל מניעה למימושן של זכויות המערערת בפרוייקט מכח שטר המשכון, כמות שהוא". בהמשך אף צוין, כי מאחר ומדובר במשכון של זכויות חוזיות בלבד, די לבנק בהצגת שטר המשכון בכדי להביא למימושו של המשכון על הנכס.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה שבה המבקשת על הטענות שהעלתה בפני ראש ההוצאה לפועל ובפני בית-המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, שטר המשכון לוקה בניסוח מעורפל וגורף באופן שלא ניתן להבין מן הרשום בו אלו זכויות שועבדו לטובת הבנק. בהקשר זה מוסיפה ומציינת המבקשת, כי בשטר המשכון לא מצוין האם מדובר במשכון של זכויות חוזיות או קניינות, וכן כי שטר המשכון ערוך על דרך הפנייה בלבד להסכם הפיתוח, אשר מעולם לא הוצג בפני ראש ההוצאה לפועל. בנסיבות אלו סבורה המבקשת, כי ראש ההוצאה לפועל נעדר סמכות לקבוע קביעות מהותיות בעניין זהות הנכסים המשועבדים, מקום שאלו לא פורטו במפורט בשטר המשכון ועל כן לא ניתן, כך לדידה, להורות על מימוש המשכון ללא צו מתאים של בית-המשפט.

מנגד, הבנק הינו בדיעה, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא סומך ידו על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. הבנק אף מציין, כי זכויותיה של המבקשת טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ועל כן ברי, כי מדובר במשכון של זכויות חוזיות. עוד טוען הבנק, כי שטר המשכון נוקב בזיהוי מפורש של הנכס ועל כן, אין כל מניעה לממש את המשכון בהליכי הוצאה לפועל.

לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור נחה דעתי, כי דינה להידחות.

רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). הבקשה דנא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, אשר נדון כבר בפני שתי ערכאות, הן בפני ראש ההוצאה לפועל והן בפני בית-המשפט המחוזי, והמבקשת לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".

אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. איני מוצא ממש בטענת המבקשת לפיה ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות על מימוש המשכון, מאחר ונוסח שטר המשכון הינו מעורפל. נכון הוא הדבר, כי ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי ולהכריע בזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין השונים, כמו גם בשאלות המתעוררות באשר לתוקפו של משכון המוגש לו לשם מימוש (ראו למשל, רע"א 1098/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינקלשטיין (טרם פורסם)). אלא, שבמקרה דנא נחה דעתי, כי ראש ההוצאה לפועל לא חרג מסמכותו זו, והכל כפי שיפורט מיד.

המבקשת טוענת שנוסחו של שטר המשכון אינו נהיר די הצורך. טענה זו נדחתה, ובצדק, על-ידי בית-המשפט המחוזי. בסעיף 6 לשטר המשכון מופיעה רשימת הנכסים שמושכנו לטובת הבנק. מפאת חשיבותו של סעיף זה, יוצג הוא במלואו:

6". להבטחת סילוקם המלא והמדוייק של כל הסכומים הנ"ל משעבדים בזה הממשכנים לטובת הבנק וחליפיו: -

(א) בשעבוד קבוע ושוטף מדרגה ראשונה את כל זכויות הממשכנים מכל מין וסוג שהן בפרוייקט ו/או המפעל הנבנה על ידי הממשכנים על נכס המקרקעין המצוי מחלקות 55, 56, 67, 72 ,85, 112, 114, 116, 131 בגוש 6484 באור יהודה (להלן: "הפרויקט") לרבות המפעל, הציוד, הנכסים, הכספים, החובות הפינקסיים, המלאי, הרכוש, הזכויות של הממשכנים כלפי קבלני משנה, מתכננים, ספקים, יועצים, מהנדסים, אדריכלים, הזכויות כולל פירותיהם מכל סוג שהוא ללא יוצא מן הכלל, שיש לממשכנים כעת ושיהיו להם בעתיד בזמן כלשהו בכל אופן ודרך בקשר עם הפרוייקט, לרבות זכויות הביטוח של הממשכנים בגינם, הזכויות על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א - 1961 וכן כל זכות לפיצוי או שיפוי שתהיה לממשכנים כלפי כל מבטח שהוא ו/או צד שלישי בשל אובדן נזק, הפסד או הפקעת רכושם או נכסיהם הקשורים עם הפרוייקט או כל חלק מהם.

..." (ההדגשות הוספו – ס'.ג').

מתקשה אני לקבל הטענה לפיה לא ניתן לזהות בשטר המשכון את הנכס הממושכן, שכן כפי שנקל לראות בסעיף 6 לשטר המשכון מצוינים הפרטים ההכרחיים הנוגעים לסוג המקרקעין שמושכנו, ובכלל זה מספר החלקות, מספר הגוש ומיקום המקרקעין. עיננו הרואות, כי מסעיף זה ניתן ללמוד על זהות הנכסים הממושכנים, וזאת אף מבלי שנזדקק לעיין בתוכנו של הסכם הפיתוח, אשר לטענת המבקשת, כלל לא הוצג בפני ראש ההוצאה לפועל.

המבקשת אף מלינה על כך שלא ניתן להבין משטר המשכון האם הכוונה היא למשכון של זכויות חוזיות או קניינות. אין חולק על כך שהזכויות אותן משכנה המבקשת לטובת הבנק הינן זכויות אובליגטוריות בלבד. על כך למדים אנו בראש ובראשונה מן התגובה שהגיש הבנק לראש ההוצאה לפועל. לתגובה זו צורפה התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק על זכויות החכירה בנכס, אם וכאשר תירשם זכות זו על שמה של המבקשת בלשכת רישום המקרקעין. על כן, ברי כי המדובר במשכון של זכויות חוזיות. זאת ועוד, אף בתצהיר הנלווה לבקשה למימוש המשכון, אשר הגיש הבנק, לא צוין כי נרשמה משכנתא לטובת הבנק. בנסיבות אלו, ומשברי לכל כי מדובר במימוש של זכויות חוזיות, לא ניתן לומר כי ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו, בבואו לאשר את מימוש שטר המשכון. על יסוד הנימוקים האמורים אינני רואה סיבה להתערבות בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית, איפוא. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך-דין לזכות המשיב בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.