רע"א 17/17פלוני נ. המחלקה לשירותים חברתיים - קריית אתא

1.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות, קודם כול מן הטעם שדיון בבקשה להכריז על ילדיו של המבקש כקטינים נזקקים קבוע ליום 10.1.2017. בכך יש כדי לייתר את הבקשה לרשות ערעור, אשר הגיעה אל שולחני ביום 4.1.2017, ונסבה על החלטה זמנית עד לדיון בבקשת הנזקקות . התשובות לבקשת רשות הערעור הוגשו כעת, ביום 8.1.2017. למעשה, אף המבקש ער לכך שאין באפשרותו לזכות בסעד אפקטיבי לנוכח פער הזמנים הקצר בין הגשת הבקשה לרשות ערעור לבין הדיון בבית המשפט לנוער (סעיף 93 לבקשת רשות הערעור). בהמשך לכך, נדחות גם שתי בקשות שהוגשו בצד בקשת רשות הערעור, שהוכתרו על-ידי המבקש כ"בקשה בהולה למתן החלטה" ו"בקשה בהולה למתן הוראות".

2.

לצד זאת, הגם שאין בכך כדי להשפיע על התוצאה האופרטיבית, יש להודות שההתנהלות בתיק זה מעוררת אי-נחת. אף המשיבים מסכימים כי במקרה דנן חרג הצו הזמני שניתן בהחלטת בית המשפט לנוער ממסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. בראש ובראשונה זוהי חובתו של בית המשפט להקפיד על כך. לצד זאת, דומה שניתן היה לצפות אף מן המשיבים, האמונים על האינטרס הציבורי, להסב את תשומת לבו לכך.

3.

במבט הצופה פני עתיד, ומבלי לנקוט עמדה באשר למקרה דנן, אוסיף כי המדיניות השיפוטית הראויה אמורה להקפיד על הימנעות מיצירת פער זמנים גדול בין הגשת בקשה לצו נזקקות לבין מועד הדיון בה, הכול כמובן בכפוף לאילוצי יומנו של בית המשפט.

4.

לא אוכל לסיים את החלטתי כשאני מתעלמת מהלשון המשתלחת והמזלזלת שבה נקט המבקש. הבקשה, שמשתרעת על פני לא פחות משמונים עמודים, רצופה ביטויים פוגעניים והתקפות אישיות נגד עובדי רווחה ושופטים. לא ניתן להלום שימוש בשפה כזו – לא בכתבי בית דין, ואף לא מחוץ להם – גם על-ידי בעל דין שאינו מיוצג (ראו: רע"א 8251/13 שדה נ' שמאי , פסקה ז' (23.12.2013)). בשים לב למכלול הנסיבות, אסתפק בדברים אלה.

5.

סוף דבר: הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.