רע"א 1738-23 רע"א 1738-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' באומגרט) אשר ניתנה ביום 1.2.2023 ברע"א 76579-01-23, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקשים על החלטותיו של בית משפט השלום עכו (השופטת ב' חסן-חסניין), אשר ניתנו ביום 6.12.2022 וביום 23.12.2022 בת"א 24192-12-19, ואשר בגדרן נדחו בקשות המבקשים להבאת ראיות, וכן לזימון המשיבה 3 למתן עדות.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.בידוע הוא כי החלטות בדבר הבאת ראיות וזימון עדים מצויות כל-כולן בדל"ת אמותיו של שיקול הדעת הרחב אשר מסור לערכאה הדיונית, ואשר בו אין אנו נוהגים להתערב, אלא במקרים חריגים ובהימצא פגם בהחלטה שיורד לשורש העניין (ראו: רע"א 3718/14 לנואל נ' מאור, פסקה 6 (22.10.2014); ע"א 4810/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' י.ח.מ השקעות ונכסים בע"מ, פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (11.8.2015); רע"א 6606/21 עזבון המנוח מנצור ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 6 (7.10.2021); רע"א 5573/15 אברבוך נ'Otkritie International Investment Management LTD. , פסקה 6 (17.8.2015)). סבורני כי ההכרעות קמא אינן מצדיקות את התערבותנו; וממילא, הן נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.