רע"א 1762/22 חיים פרץ נ. הכונס הרשמי

1.

בחודש ספטמבר 2017 הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. ביום 15.10.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש. המנהל המיוחד (הוא המשיב 2 בבקשה דנן) הגיש דו"ח מסכם שבמסגרתו המליץ על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש. במסגרת הדו"ח המסכם עמד המנהל המיוחד על התנהלות המבקש ובכלל זאת על שיתוף הפעולה המוגבל מצדו במסירת מידע; על כך שהמבקש אינו ממצה את כושר השתכרותו; על פיגור בתשלומים; ועל חוב מזונות גבוה למוסד לביטוח לאומי. ביום 15.6.2020 ביטל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) את צו הכינוס ודחה את הבקשה להכרזה על פשיטת רגל. כ-5 חודשים לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, וביום 10.2.2022 דחה בית המשפט את הבקשה.

2.

מכאן הבקשה שלפניי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שעשויים

להינקט נגד המבקש נוכח החלטת בית המשפט המחוזי. לדברי המבקש, ככל שלא יינתן הסעד המבוקש, יוכלו נושיו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגדו ובכלל זאת לבקש את מעצרו, ולבקש את עיקול משכורתו ומיטלטלין שבבעלותו. לטענתו, סיכויי ערעורו טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, הן מאחר שהליכי ההוצאה לפועל יגרמו לו לנזק, הן מאחר שלא ייגרם למשיבים או למי מהנושים נזק ככל שבית המשפט ייעתר לבקשתו.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תחילה אעיר כי נראה שסיווגה הנכון של הבקשה דנן הוא בקשה למתן סעד זמני בערעור (ראו, למשל, ע"א 8483/20 אליזדה נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (20.1.2021) (להלן: עניין אליזדה )) . מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי ההליך העיקרי, המבקש לא עמד בנטל להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם בקשתו תידחה. כפי שנפסק לא אחת, אין בנקיטת הליכי הוצאה לפועל – כשלעצמם – כדי לגרום למבקש נזק בלתי הפיך, שהרי פתוחה לפניו הדרך לפנות בבקשות מתאימות לרשם ההוצאה לפועל ולעתור לחקירת יכולת (ע"א 4390/21 עיראקי נ' עו"ד אהד בתרון – מנהל מיוחד , פסקה 2 (26.7.2021); ע"א 312/19 משיח נ' אברהם , פסקה 2 (14.1.2019) ).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

התיק יועבר ללשכת כבוד הרשמות לבחינת סיווג ההליך העיקרי (ראו והשוו לסיפת ההחלטה בעניין אליזדה ).