רע"א 1762/22 חיים פרץ נ. הכונס הרשמי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט יוסף בן-חמו ) בפש"ר 25445-09-17 מיום 10.2.2022, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק דין אשר הורה על ביטול הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו.

1.

ואלה, בתמצית, העובדות הרלוונטיות לעניין: בחודש ספטמבר 2017 הגיש המבקש, מר חיים פרץ, בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל לבית המשפט המחוזי בנצרת. המדובר בהליך פשיטת רגל שני בעניינו של המבקש, כאשר ההליך הראשון נפתח בידי נושה של המבקש בשנת 2004, אך בוטל ביום 19.3.2014 בשל מחדלים רבים מצדו של המבקש (פש"ר 1202-04). לפי המוצהר בבקשה, היקף החובות הנטען כלפי המבקש עומד על כ-3 מיליון ש"ח ל-20 נושים. ביום 15.10.2017 ניתן צו כינוס כאמור. עם זאת, כשנתיים וחצי לאחר מכן, ביום 2.2.2020 הגיש המשיב 2, המנהל המיוחד (עו"ד ראובן שרגיל. להלן: המנהל המיוחד ), דו"ח מסכם, הממליץ על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש. נימוקיו היו, בין היתר, כי שיתוף הפעולה מצד המבקש חלקי והוא נמנע מהגשה של דו"חות ושל מסמכים מהותיים; הוא אינו ממצה את כושר השתכרותו; הוא מפגר בתשלומיו; ולחובתו נצבר חוב מזונות משמעותי למוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הזכיר המנהל המיוחד שגם ההליך הראשון בעניינו של המבקש בוטל בשל מחדליו. לבקשת המבקש, ניתנה לו שהות כדי לנהל משא ומתן עם נושיו, וכן ניתנו לו מספר התראות לפיהן עליו להסיר את מלוא מחדליו, פן יבוטל ההליך. משהמחדלים לא הוסרו, ובהמשך לבקשת המנהל המיוחד, ביטל בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 15.6.2020 את צו הכינוס ודחה את הבקשה להכריז על המבקש פושט רגל (להלן: פסק הדין ).

2.

מספר חודשים לאחר מכן, ביום 5.11.2020 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, ולהארכת המועד להגשת בקשה זו. המבקש נימק את בקשתו בנסיבות אישיות קשות, במצב כלכלי רע ובמאמצים רבים שהשקיע להסרת מחדליו. המבקש התחייב כי אם יבוטל פסק הדין, יוסרו כלל המחדלים. המנהל המיוחד, מצדו, לא התנגד לבקשה, וציין כי אין מניעה לקבלתה, אם המחדלים אכן יוסרו. לאחר מכן, ביום 29.4.2021 נתן בית משפט קמא החלטה לפיה פסק הדין יבוטל ככל שהמחדלים המפורטים בתגובת המנהל המיוחד יוסרו בתוך 30 ימים.

3.

בעקבות זאת הוגשו לבית משפט קמא מספר הודעות הנוגעות להסרת מחדלי המבקש, ובעקבות אי הבהירות שנוצר, בין היתר מאחר שהמנהל המיוחד לא הגיש תגובות במועדים שנקצבו לכך על ידי בית המשפט קמא, נקבע התיק לדיון. ביום 10.2.2022, במסגרת הדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא, הודיע המנהל המיוחד כי המבקש אומנם הסיר את רוב מחדליו הקודמים, אך במקומם התעוררו מחדלים אחרים, וכן כי קיים חוב פיגורים וחסרים דו"חות ומסמכים מהותיים. בעקבות האמור, ומשלא מצא בית משפט קמא טעם מיוחד לסטות מעקרון סופיות הדיון, הוא דחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

4.

על החלטת בית משפט קמא הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טוען המבקש כי ההחלטה אינה מאזנת בין התועלת הכלכלית שתצמח לנושים לבין הנזקים שייגרמו לו מדחיית הבקשה. בהקשר זה, המבקש מלין על כך שההחלטה אינה מפורטת ומנומקת, וכי היא אינה מביאה בחשבון את העובדה שהמבקש פעל בהתאם להחלטות בית משפט ולדרישות המנהל המיוחד, שכן מחדליו תוקנו. עוד טוען המבקש כי בית משפט התעלם מנסיבותיו האישיות, וביניהן גילו המתקדם, מצבו הרפואי הרעוע והעובדה שהוא אינו עובד. כמו כן, לדבריו, בית משפט קמא לא העניק משקל לצורך לשקמו.

לשלמות התמונה יוער כי בקשה זו הוגשה תחילה כערעור בזכות, ולצידו הוגשה בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. ביום 11.3.2022 נדחתה הבקשה לעיכוב על ידי השופט (כתוארו אז) עוזי פוגלמן , ובהמשך, ביום 25.4.2022 קבעה רשמת בית משפט זה, כב' השופטת קרן אזולאי , כי יש לסווג את ההליך כבקשת רשות ערעור.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

6.

כידוע, סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שהוא הוראת החוק הרלוונטית לענייננו, מסמיך את בית המשפט של פשיטת רגל

" לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו ".

ואולם, ההלכה היא שבית המשפט יפעיל את הסמכות האמורה במשורה, וזאת, ככלל, בהתקיימותן של אחת משתי עילות: גילוי עובדה חדשה אשר לא הייתה ידועה בזמן מתן ההחלטה המקורית, או התפתחות עובדתית שהתרחשה לאחר מתן ההחלטה האמורה (ראו למשל: רע"א 7794/18 שטראוס גרופ בע"מ נ' מועתז , פסקה 7 (21.1.2019); רע"א 8036/19 זגריזק נ' הכונס הרשמי , פסקה 9 (20.2.2020); רע"א 8153/20 סלימאן נ' הכונס הרשמי באר שבע , פסקה 7 (21.1.2021); רע"א 3590/21 סולטאן נ' עו"ד נאיר , פסקה 8 (22.8.2021)). ודוק, במקרה הרגיל, הסמכות להכריע באילו מקרים קיימת הצדקה להפעיל את הסמכות הזו מסורה לערכאה הדיונית בפניה הועמדו כלל הנתונים בעת מתן ההחלטה (רע"א 2353/19

אופיר נ' עו"ד בצלאל – הנאמן , פסקה 5 (13.5.2019); רע"א 5878/19 שטרייחר נ' עו"ד קאופמן – הנאמן לנכסי החייב , פסקה 7 (10.11.2019).

7.

במקרה דנן, המבקש נדרש להסיר את המחדלים אשר הובילו למתן פסק הדין, במטרה להחזירו להליך פשיטת הרגל – כזכור, הליך אשר נפתח לבקשתו בגין חובות בסך של כ-3 מיליון ש"ח. עם זאת, בהינתן המידע שמסר המנהל המיוחד, לפיו עדיין קיימים מחדלים בהתנהלותו של המבקש, ומשאין מחלוקת שפסק הדין ניתן כדין ואין בו פגם – בית משפט קמא קבע כי אין לסטות מעקרון סופיות הדיון ולהותיר את פסק הדין על כנו. סבורני כי הבקשה שלפניי אינה מגלה טעם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

8.

אעיר, כי אמנם לא רק בהתנהלותו של המבקש נפלו פגמים, אלא גם בהתנהלות המנהל המיוחד, אשר נמנע מלמסור תגובות בהתאם להחלטות בית משפט קמא. יחד עם זאת, המנהל המיוחד התנצל על מחדליו, ומסר לבסוף את תגובתו הן בכתב והן בעל פה. התנהלותו של המנהל המיוחד בוודאי שאינה ראויה לשבח, ואולם גם אין בה כדי להצדיק היענות לבקשה לביטול פסק דין שאין לה בסיס בנסיבות המקרה.

9.

כפי שציין המנהל המיוחד בתגובתו מיום 3.2.2022, המבקש רשאי להגיש בקשה חדשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון, שהפעם תידון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. אכן, יהיה זה הליך חדלות פירעון שלישי בעניינו של המבקש, ולכך יינתן מן הסתם המשקל הראוי במסגרת ההליך החדש, ככל שיפתח. יחד עם זאת, נראה כי בהינתן מחדליו של המבקש, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לתקנם, אין הצדקה לפנות במקרה דנן לנתיב החריג של החייאת הליך חדלות הפירעון שבוטל.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.