רע"א 8153/20 אלקורעאן סלימאן נ. הכונס הרשמי - באר שבע

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט עמית כהן ) בפש"ר 22499-11-17 מיום 17.11.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש, חייב המצוי בהליך פשיטת רגל, לעיון חוזר בהחלטה אשר הורתה לו להמציא למנהלת המיוחדת שמונתה לנכסיו מסמכים הקשורים לנכסי וירושת אביו המנוח.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

ביום 18.9.2017 ניתן צו כינוס לנכסי סלימאן אלקורעאן (להלן: החייב ), על פי בקשתו, והמשיבה 2, עו"ד ענבל אלוש לוצאטו, מונתה כמנהלת המיוחדת לנכסיו (להלן: המנהלת המיוחדת ). במעמד מתן צו הכינוס, הושת על החייב צו תשלומים ראשוני בסך חודשי של 250 ש"ח.

2.

על רקע שורה של מחדלים בהתנהלות החייב במסגרת ההליך, והזדמנויות שניתנו לו להסרתם, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 30.6.2020, דו"ח מסכם בעניינו של החייב, בו התבקש בית המשפט ליתן בידי החייב הזדמנות "אחרונה בהחלט" להסרת המחדלים הבאים: אי-המצאת אסמכתאות לדוחותיו החודשיים; צבירת חוב פיגורים בסך של 1,000 ש"ח; ואי-המצאת שורה של מסמכים הנוגעים לאביו המנוח, ביניהם צו ירושה, מסמכים הנוגעים לנכס מסוים שהיה בבעלות האב, ודו"ח מסלקה פנסיונית. בחלוף כחודש וחצי, ביום 12.8.2020, הגישה המנהלת המיוחדת לבית המשפט הודעת עדכון, במסגרתה נמסר, בין היתר, כי הגם שהחייב פעל להסיר חלק ממחדליו האמורים, עיקר המסמכים שהתבקשו טרם נמסרו לידיה. בו ביום, ניתנה החלטת בית המשפט קמא ב"פתקית", בה הורה לחייב להמציא את המסמכים המבוקשים תוך 20 ימים (להלן:

ההחלטה המורה על המצאת מסמכים ).

3.

ואולם, גם בחלוף המועד האמור לא הגיש החייב את המסמכים המבוקשים. חלף זאת הגיש ביום 13.9.2020 בקשה לעיון חוזר בהחלטה המורה על המצאת מסמכים (להלן:

הבקשה לעיון חוזר ). לבקשתו האמורה של החייב שני ראשים: הראשון,

לטענתו לא ניתן לאתר מקור חוקי בפקודת פשיטת הרגל לחיובו למסור מסמכים בנוגע לפרטיהם האישיים של הוריו, וברמה המעשית ממילא הוא אינו יכול להשיגם, וזאת להוציא פרטת עיזבון; השני, בהתייחס

לפרטת העיזבון, יש להטיל את החובה להמציאה על בעל התפקיד, וזאת הן לאור היתרון היחסי העומד לו בעניין זה (לשיטתו, בעוד החייב יאלץ להפסיד ימי עבודה, לבעל התפקיד תידרש "לחיצת כפתור" ותו לא); והן מטעמים של צנעת הפרט וכבוד הנפטר.

בתגובותיהם, הן הכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר ) והן המנהלת המיוחדת טענו כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר – הן על הסף והן לגופה. נטען, בין היתר, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה המצדיקים היענות בית המשפט של חדלות פירעון

לבקשות לעיון חוזר, וכי טענות החייב אינן משקפות את המצב המשפטי הקיים.

4.

ביום 17.11.2020 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיון חוזר, מן הטעמים שהועלו על ידי הכנ"ר והמנהלת המיוחדת. בית המשפט הוסיף וקבע כי על חייב המבקש ליהנות מהגנות הליך פשיטת הרגל, מוטלת חובה לסייע באיתור ומימוש נכסיו לפי סעיף 56 לפקודת פשיטת הרגל; וכי היה ולא יצליח החייב להשיג מסמך כזה או אחר, רשאי הוא לפנות למנהלת המיוחדת, על מנת שתסייע לו בהשגתו או לבקש מבית המשפט לחתום על צווים מתאימים.

5.

בבקשת רשות הערעור שלפניי חוזר החייב על עיקר טענותיו בבקשתו לעיון חוזר, על שני ראשיה האמורים.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובות המשיבים.

7.

סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל מקנה לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות " לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו ". ואולם, הלכה מושרשת היא כי על בית המשפט להפעיל את סמכותו האמורה במשורה, וזאת, ככלל, בהתקיים אחת משתי עילות: גילוי עובדה חדשה אשר לא הייתה ידועה בזמן מתן ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר, או התפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה האמורה (ראו: רע"א 7794/18 שטראוס גרופ בע"מ נ' מועתז , פסקה 7 (21.1.2019); רע"א 320/15 דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (14.4.2015); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 40 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן:

לוין וגרוניס )). במקרה שלפנינו לא עלה בידי החייב להצביע על התפתחות עובדתית כלשהי או על גילויה של עובדה חדשה אשר לא הייתה ידועה לחייב במועד מתן ההחלטה המורה על המצאת מסמכים. אדרבה: כלל טענות החייב בבקשתו לעיון חוזר הינן טענות עקרוניות באופיין, המשיגות על הדין הקיים, וככאלה הן מנותקות לחלוטין ממסד עובדתי כזה או אחר. בנסיבות אלה, לא עמד החייב בנטל המוטל עליו על מנת להצדיק עיון חוזר בהחלטת בית המשפט קמא, לא כל שכן את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה זו, אשר מצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 2353/19 אופיר נ' רונן בצלאל – הנאמן , פסקה 5 (13.5.2019)).

8.

למעלה מן הצורך, אציין כי אף לגופם של דברים איני רואה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. על חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון למסור לבעל התפקיד מידע מהימן ומלא בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו. כחלק מחובה זו, הנלמדת משורה של הוראות בפקודת פשיטת הרגל, על החייב להמציא לבעל התפקיד כל מסמך בעל ערך אשר עשוי לשפוך אור על היקף רכושו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו " מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור "

(ראו: סעיפים 18ג(ג), 29, 56(ב), 213א, 214 ו-216 לפקודת פשיטת הרגל, והשוו לסעיפים 138, 146, ו-346(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018; ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי , עמ' 5

- 6 (20.11.2008); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 19 (1.2.2011); לוין וגרוניס, בעמ' 109). משכך, ומאחר שאין חולק כי המסמכים המבוקשים הנוגעים לאב הם בעלי השלכה פוטנציאלית על מצבת נכסי החייב, דרישת המנהלת המיוחדת מהחייב להמציאם מעוגנת היטב בהוראות הדין. לא זו אף זו, עיון בהודעות השונות שהגישה המנהלת המיוחדת לבית המשפט המחוזי מעלה כי לחייב ניתנו מספר לא מבוטל של הזדמנויות לתקן את מחדליו, ובכלל זה הימנעותו מלהמציא מסמכים הנוגעים לנכסי וירושת אביו. משנמנע מלעשות כן, קבלת ההחלטה המורה על המצאת המסמכים היא כורח המציאות.

9.

סוף דבר :

הבקשה נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.