פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1785/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
ע.י.ר. קרן השפע נדל"ן בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
נציגות הבית המשותף מרחוב סוקולוב 16 (אמירה
גולדשמידט)
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות מ' נד"ב, ח' קיציס וי'
רוטנברג) בעש"א 16522-07-19 מיום 20.2.2020
בשם המבקשת:
עו"ד יפה אלון
החלטה
1.
בין המבקשת לבין המשיבה סכסוך בנוגע לרכוש המשותף בבית בהוד השרון (להלן: הנכס ). הצדדים הגישו תביעות הדדיות למפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה ובימים 11.4.2018 ו-7.5.2019 ניתנו בהן פסק דין חלקי ופסק דין משלים (כב' המפקחת הבכירה ט' להב ; להלן: המפקחת ). במסגרת פסק הדין המשלים נקבע, בין היתר, כי על המבקשת לאטום דלתות שנפרצו בקיר החניון בבניין. נקבע כי הדלתות לא קיימות בתשריט הבית המשותף וכי הקיר שנפרץ הינו רכוש משותף. עוד נקבע כי בהמשך לפריצת הדלתות, הפך החלק הסמוך להן לשטח פריקה וטעינה – שימוש שלא ניתן להתירו נוכח התנגדות בעלי הדירות בנכס.
2.
המבקשת ערערה על פסק הדין וביום 20.2.2020 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות מ' נד"ב , ח' קיציס ו י' רוטנברג ) את הערעור בכל הנוגע לאטימת הקיר המשותף, בציינו כי לא נפלו טעויות בקביעת המפקחת. נקבע כי חלקו החיצוני של הקיר שנפרץ הוגדר כשטח משותף וכי בהעדר הסכמת דיירי הבניין, לא הייתה רשאית המבקשת לפתוח בו פתחים. עוד קיבל בית המשפט המחוזי את קביעת המפקחת שלא ניתן להפוך את מסלול הנסיעה בחניון לשטח פריקה וטעינה. לבסוף, צוין כי אף אם בעבר ניתנה למבקשת הסכמה לשימוש כאמור – אין בכך כדי למנוע מהמשיבה לדרוש כי השימוש מעתה ואילך יהיה תואם להוראות התשריט.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצדה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. לדברי המבקשת, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלה שורה ארוכה של פגמים. בכלל זאת, נטען כי שגו בית המשפט המחוזי והמפקחת בקביעתם שהקיר בו נפרצו הדלתות הוא קיר משותף. לשיטתה, הקיר הוצמד לרכושה במסגרת תקנון הבית המשותף והדלתות לא נפתחו על ידה, אלא על ידי הקבלן בעת אכלוס הנכס לפני למעלה מ-20 שנים. עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי לא בחן ולא נתן משקל ראוי לחלק מהראיות שהביאה.
4.
דין הבקשה להידחות. על המבקש לערער ב"גלגול שלישי" להראות שבקשתו מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). הלכה זו כוחה יפה אף בבקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של המפקח על רישום מקרקעין (רע"א 552/16 אלעד נ' ברסלב (9.2.2016) ). טענות המבקשת נוגעות בעיקרן לקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי ושל המפקחת בנוגע לקיר בו נפרצו הדלתות ולשימוש שנעשה בשטח שבסמוך אליהן. טענות אלו הן ערעוריות באופיין, הן אינן באות בגדרה של אמת המידה האמורה ועל כן אינן מצדיקות מתן רשות לערער לפני בית משפט זה ( רע " א 794/18 גורמן נ' אנגל , פסקה 4 (9.4.2018) ).
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג באדר
התש"ף (9.3.2020).
ש ו פ ט