פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1799/10
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
משה טייטלבאום ,עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת בעלי מקצוע נכסים (1997) בע"מ
2. סנדרה כנפי ,עו"ד
3. חיים אפרימה ,עו"ד
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
ברע"א 1553/08, מיום 7.2.2010, שניתן על-ידי כב' השופטת ש' ברוש.
בשם המבקש:
עו"ד אלישע אטיאס,
עו"ד קלוד עשור
החלטה
1.
בפברואר 2004 הגישה המשיבה נגד המבקש, שהינו עורך דין במקצועו, תביעה לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בגין רשלנות מקצועית והפרת חובת זהירות מצדו במסגרת עסקת רכישת מקרקעין ובמהלך הליכים משפטיים שהתנהלו בעת כריתתה. נתבעת נוספת בתיק זה הייתה מדינת ישראל, אשר לה יוחסה רשלנות
בגין פסק דין שניתן במסגרת אותם הליכים. בית משפט השלום בתל אביב דחה על הסף, לבקשת המדינה, את התביעה נגדה. ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בספטמבר 2007 (להלן: פסק הדין בעניין המדינה ).
2.
בעקבות זאת, הגיש המבקש בקשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו לדחות על הסף אף את התביעה נגדו, בטענה כי פסק הדין בעניין המדינה מהווה מעשה בית-דין גם ביחסים שבין המשיבה ובינו. בית משפט השלום (כב' השופטת א' כהן )
דחה את הבקשה, בקבעו כי העילות אשר נטענות בכתב התביעה נגד המבקש שונות מאלה שהועלו נגד המדינה, ולכן פסק הדין בעניין המדינה אינו מהווה השתק עילה או השתק פלוגתא בעניינו של המבקש. הערעור על החלטה זו נדחה מטעמים דומים על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' ברוש ), ב פסק-דינו מיום 7.2.2010.
3.
לפסק דין זה מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה משיג המבקש על קביעתו של בית המשפט קמא, שלפיה פסק הדין בעניין המדינה אינו מהווה מעשה בית דין ביחסים שבין המשיבה למבקש. בבקשה נטען, כי הכרעה משפטית שלפיה שופט לא התרשל בכך שנתן סעד שנתבקש בהליך משפטי שנוהל בפניו, משתיקה את הנפגע מאותה החלטה לתבוע ברשלנות גם את עורך הדין אשר דרש את הסעד במסגרת אותו הליך. בנוסף, המבקש מעלה שורת טענות לגופו של עניין, בנוגע לשאלת האחריות ברשלנות של עורך דין במקרה מעין זה.
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור תינתן מקום בו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בית המשפט קמא קבע כי עילות התביעה נגד המבקש – כפי שאלו עולות מכתב התביעה – הן שונות מאלה שכוונו נגד המדינה, ומשכך הכרעה בעניינה של זו האחרונה אינה מהווה מעשה בית דין ביחסים שבין המשיבה למבקש. הכרעה זאת ניתנה על רקע נסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואין היא מקימה שאלה כללית הראויה לדיון. כמו-כן, עסקינן בהחלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך לגופו ובהחלטה מסוג זה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 8333/08 סיני נ' סימנטוב (לא פורסם, 21.4.2009); רע"א 8355/08 צברי נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (לא פורסם, 16.12.2008)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט
בניסן התש"ע (13.4.10).
ש ו פ ט