רע"א 1838/00 י. גיל אימפורט בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 8.3.00. ביום 30.3.00 הומצאה למבקשת הודעה על קביעת ערבון, לפיה נדרשה להפקיד ערבון תוך חמישה עשר יום ממועד המצאת ההודעה. ביום 19.5.00, למעלה מחודש לאחר חלוף המועד, ניסתה המבקשת להפקיד את הערבון. המזכירות סרבה לקבל את הערבות ולפיכך הוגשה (ביום 7.6.00) הבקשה שבפני. ביני לביני ניתנה (ביום 28.5.00) החלטתי בה התבקשה המבקשת ליתן טעם מדוע לא תידחה בקשת רשות הערעור מחמת אי הפקדת ערבון.

2.בבקשה שבפני מציינת המבקשת שני נימוקים לאי הפקדת הערבון במועד - אי ניהול מעקב ואי טיפול הולם על ידי משרד בא כוחה של המבקשת וקשיי המבקשת ומנהלה בגיוס הערבות הבנקאית הנדרשת מן הבנק. הואיל והמבקשת מנהלת את חשבונותיה בבנק שמוזג עם הבנק המשיב, והואיל וסניף הבנק עבר שינויים רבים לאחרונה. עוד טוענת המבקשת (ללא פירוט) כי מנהלה נאלץ לצאת לחו"ל מספר פעמים ולפיכך לא טופל נושא הערבות במועד. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי משהתברר לבא כוחה כי הערבות לא הופקדה במועד הזדרז הלה ופעל לגיוס כספי הערבון ונעשה נסיון מיידי להפקיד את הכספים. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין בפי המבקשת הסבר ממשי לאי הפקדת הערבון במועד - זולת רשלנות או טעות.

3.דין הבקשה להידחות. אכן, המועד להפקדת ערבון אינו קבוע בחיקוק ולפיכך אין הארכתו טעונה "טעם מיוחד", כפי שנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. עם זאת נצרך המבקש עדיין להציג "הסבר מתקבל על הדעת" להארכת המועד הנדרשת (וראו י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין). לא נמצא למבקשת הסבר מעין זה. כבר נפסק, כי אי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם; רע"א 5975/98 אוסאמה גנאים נ' בנק דיסקונט למשכנתאות , לא פורסם). בית המשפט יאות אמנם להאריך את המועד להפקדת ערבון אם עלה בידי המבקש להראות כי לא התרשל וכי לא זילזל במילוי חובתו (וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625). המבקשת לא עמדה בנטל זה. אין חולק שההודעה על קביעת ערבון התקבלה הן אצל המבקשת והן אצל בא כוחה. אין גם חולק על כך שמטעם כלשהו הזניח בא כוחה של המבקשת את הטיפול בערבון משך כחודש וחצי. טענות מנהל המבקשת אודות עיכובים וקשיים בגיוס כספי הערבון אינן מתיישבות , לכאורה, עם טענתו, כי מרגע שעמד בא כוחו על כך שהערבון לא הופקד במועד גוייס הסכום תוך פחות מעשרים וארבע שעות. לא זו בלבד - הטענה בדבר נסיעות תכופות של מנהל המבקשת לחו"ל לא פורטו. זאת ועוד: אם אכן נתקלה המבקשת בקשיים בגיוס כספי הערבון (קשיים שאף הם לא פורטו די הצורך) מדוע לא פנתה המבקשת מבעוד מועד בבקשה להארכת מועד מטעם זה ? האיחור המשמעותי בהפקדת הערבון (והעובדה שהמבקשת ניסתה להפקיד את הערבון לאחר המועד בלא לבקש ארכה כנדרש) הביא למתן החלטתי מיום 28.5.00. וגם עובדה זו מעידה על הפגיעה באינטרס הציבורי כתוצאה מן האיחור (וראו: בש"א 3780/98 הנ"ל).

הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא. אי לכך, ומשלא הופקד ערבון במועד ולא ניתן טעם לאי דחיית בקשת רשות הערעור עקב כך, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור עקב אי הפקדת ערבון. בהתאם להוראות תקנות 404 (ב) ו - 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.