רע"א 1838/10 אופיר צוייג נ. צדוק שיבת

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

1.

המבקש, עורך-דין, הגיש תביעה נגד המשיבים בטענה כי תקפו אותו והסבו לו נזקי-גוף. בית משפט השלום דחה את התביעה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וחייב אותו לשלם לכל אחד משני המשיבים שכר טרחת עורך-דין בסכום של 10,000 ₪. כנגד פסק-דין זה מופנית בקשת רשות הערעור ובמסגרתה עותר המבקש לפטור מעירבון. לדבריו, בקשת רשות הערעור מציגה שאלה משפטית-חברתית הנוגעת במדיניות השיפוטית הראויה אל-מול נגע האלימות בחברה הישראלית; זאת מעבר לעוול החמור שנגרם לו, לדעתו. לאור חשיבותה העקרונית של הבקשה, ולאור היות המבקש עורך-דין פעיל, מבקש הוא לפטור אותו מהפקדת עירבון ולראות בבקשה שלפניי משום התחייבות לשאת בהוצאות ההליך – אם ייפסקו לחובתו.

2.

דין הבקשה להידחות. החובה להפקיד עירבון בהליכי ערעור קבועה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. חובה זו אינה מתאיינת לאור טענות בנוגע לחשיבות ההליך, לסוגו או לעילה שביסודו. היא מבוססת בראש ובראשונה על הצורך להבטיח – לאחר שכבר ניתנה הכרעה שיפוטית בערכאה הראשונה, ובענייננו גם בערכאת הערעור – כי המשיב יוכל לגבות בקלות ובמהירות הוצאות שעשויות להיפסק לזכותו בהליך הנוסף שאליו נגרר (ראו בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (לא פורסם, 16.7.2009)). בכך אין כדי לייתר התחשבות – במקרים מתאימים – במהות ההליך ובזהות בעלי-הדין בקביעת שיעור העירבון.

3.

בענייננו, איני סבור כי טענות המבקש באשר לחשיבות השאלה המתעוררת בבקשה, כפי שהוא רואה אותה, יש בהן כדי לגרוע מן החובה להפקיד עירבון הולם, בפרט לאחר שנפסקו לחובת המבקש הוצאות בשני ההליכים שקדמו. גם העובדה שהמבקש הוא עורך-דין פעיל שעד כה שילם את ההוצאות שהוטלו עליו, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק פטור מעירבון בהליך זה. המבקש אינו טוען כי אין באפשרותו להפקיד עירבון בהליך שיזם, להיפך – הוא מדגיש כאמור את היותו עורך-דין פעיל ובעל משרד. לפיכך, ולאחר שהבאתי בחשבון גם את שיעור ההוצאות שנפסקו בהליכים הקודמים ואת סיכויי הבקשה המהווה "גלגול שלישי", אני קובע את העירבון בסכום של 20,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים שאם לא כן יידחה ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.