רע"א 1863/98 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ. רמי סלנט עו"ד

1.המבקש הגיש תובענה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד עורך דינו (המשיב) בעילה של רשלנות מקצועית. המשיב ביקש להגנתו להגיש תצהיר של עורך-הדין מינקוביץ', שסייע לו בייצוג המבקש. המבקש התנגד להגשת התצהיר בטענה לקיום חסיון.

בית-המשפט המחוזי קיבל את ההתנגדות בחלקה בלבד. הוא מצא כי המבקש ויתר מכללא על החיסיון הנוגע לנושאים שהעיד עליהם. שכן, בעדותו חשף את תוכן שיחותיו עם המשיב, שהתקיימו בחלקן במעמד עורך-הדין מינקוביץ'. לאור מסקנתו זו, החזיר בית-המשפט המחוזי למשיב את תצהירו של עורך-הדין מינקוביץ' מבלי לעיין בו, זאת על-מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמה על נוסח התצהיר. כן קבע בית-המשפט כי אם לא יעלה בדעתם להגיע להסכמה, יוגש הנוסח המוצע להכרעתו.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

2.המבקש טען כי: ראשית, גילוי תוכן ההתייעצויותיו עם המשיב בעדותו אינו מלמד על ויתור על חיסיון. ושנית, כי על-כל-פנים, מימצאו של בית-המשפט המחוזי בדבר גילוי תוכן השיחות אינו יכול לעמוד. שכן, בית-המשפט בהחלטתו לא פירט את הפרטים שגילה המבקש בעדותו ובכך מנע ביקורת שיפוטית, ובהסירו את החיסיון, אף איפשר לעורך-הדין מינקוביץ' להעיד על נושאים שלא עלו לדיון בעדות המבקש.

3.טענות אלה אינן יכולות להתקבל.

תכלית החיסיון היא לאפשר ללקוח להתייעץ באופן חופשי עם עורך דינו, ללא חשש שתוכן שיחותיו יתגלה. כידוע, החיסיון קיים כל עוד הלקוח עצמו שומר על סודיות השיחות, ואין החיסיון משמש ללקוח מגן, המאפשר לו למסור את גירסתו על תוכן ההתייעצות תוך מניעת יריבו לעשות כן. ראו למשל ע"א 50/66 קלבר נ' קרן, פ"ד כ(2) 266 בע' 268. בית-המשפט המחוזי גם לא היה חייב בגדר החלטתו לפרט את הפרטים שגילה המבקש בעדותו. שכן, בעניין זה פסק כי אם הצדדים לא יגיעו להסכמה, הוא יכריע לאור עמדתו הנורמטיבית על הפרטים שהחיסיון אינו חל עליהם. אך מובן הוא כי שמורה למבקש זכותו להגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטות האינדיבידואליות.

אני דוחה איפוא את הבקשה.