רע"א 6701/17 שקל סוכנות לביטוח (2008)בע"מ נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' עמית-אניסמן ) בת"א 21449-09-14 מיום 12.7.2017, בה נדחתה בקשת המבקשת להורות על גילוי מסמכים.

רקע

2.

עניינו של ההליך בתביעה שהגישה המבקשת (להלן: סוכנות שקל ) נגד המשיבות (להלן: כלל ) , בדרישה לתשלום עמלות שנקבעו בהסכם ביניהן. המשיבות טוענות כי ההסכם הסתיים, ומשכך אינן מחויבות עוד בתשלום העמלות הללו. במסגרת ההליך הגישה כלל תצהירי עדות ראשית. בתצהירים אלו הוזכרו מסמכים שונים, כפי שיפורט, וסוכנות שקל הגישה בקשה להעביר לעיונה העתק של המסמכים הללו. בקשתה נדחתה, ועל כך מוסבת הבקשה שלפנַי.

3.

לאחד התצהירים שהוגשו צורפה הודעת דוא"ל ששלח סמנכ"ל המשיבה 1 אל היועץ המשפטי של כלל. בהודעה זו התבקש יעוץ משפטי בהקשר דומה לסוגיה שבמחלוקת, ומוזכרים בה הסכמים שנחתמו בין כלל לבין סוכנויות הסדר אחרות (שפרטיהן הושחרו). סוכנות שקל ביקשה למסור לעיונה את חוות הדעת של היועץ המשפטי שניתנה במענה לפניה הנ"ל, וכן את ההסכמים הנוספים המוזכרים בהודעה. כלל סרבה לכך: באשר לחוות הדעת – משום שהיא חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, ובאשר להסכמים – משום שהם בגדר סוד מסחרי, ואינם רלבנטיים להליך.

4.

משכך, פנתה סוכנות שקל לבית המשפט המחוזי. סוכנות שקל הסכימה שהמסמכים המבוקשים חוסים תחת חיסיון, אולם טענה כי כלל ויתרה על חיסיון זה כאשר חשפה את הודעת הדוא"ל והסתמכה עליה במסגרת תצהירי העדות הראשית שלה. בהתנהלותה זו היא 'מגלה טפח ומכסה טפחיים', באופן שאין לקבלו. כלל, מצדה, הדגישה כי מדובר במסמכים שאינם רלבנטיים להליך; כי אין לראות באזכור המסמכים בהודעת הדוא"ל משום ויתור כלשהו על החיסיון; וכי הסודות המסחריים נוגעים גם לצדדים שלישיים, ואין בכוחה לוותר על זכותם.

5.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיה של כלל בהקשר זה. בית המשפט קבע כי עצם הפנייה אל היועץ המשפטי לקבלת חוות דעת אינה חוסה תחת החיסיון שבין עורך-דין ללקוח, וממילא חשיפתה אינה מלמדת על ויתור על החיסיון בנוגע לתוכן חוות הדעת (שלגביה אין חולק כי היא חוסה תחת כנפיו). אין מדובר אפוא בחשיפה סלקטיבית ופסולה של מסמכים, בבחינת גילוי טפח וכיסוי טפחיים. באשר לגילוי ההסכמים, קבע בית המשפט כי הללו עונים על ההגדרה של סוד מסחרי; וכי לפי סעיף 23(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, בית המשפט רשאי להורות על אי-גילוי ראיות כאלו אם סבר שהעניין שיש באי-גילוי הראיה עדיף מן הצורך שבגילויה. בית המשפט קבע כי החשיבות שבאי-הגילוי היא רבה, בהתחשב באופי המידע שבהסכמים הנוגעים למתחרות עסקיות של סוכנות שקל, ואשר אינן צד להליך, בעוד שהרלבנטיות של המסמכים הללו לעניין התובענה היא פחותה. בית המשפט הוסיף כי בהתחשב בכך שסוכנויות ההסדר הפועלות בשוק הן מעטות, אין די בכך שהמסמכים ימסרו תוך הסתרת שמות הסוכנויות. בהסתמך על האמור, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת גילוי המסמכים.

עיקרי הבקשה והתשובה

6.

על כך הוגשה בקשת רשות הערעור דנא. בבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בשתי קביעותיו, הן ביחס לחיסיון עורך-דין לקוח החל על הפנייה ליועץ המשפטי, הן ביחס לחיסיון בשל קיומם של סודות מסחריים החל על ההסכמים הנוספים המוזכרים בהודעת הדוא"ל.

7.

באשר לחוות הדעת המשפטית, סבורה סוכנות שקל כי שגה בית המשפט כשקבע שהודעת הדוא"ל עצמה אינה חסויה בחיסיון עורך-דין לקוח (ומשכך אין לומר שכלל ויתרה על חיסיון זה בחשיפתה). הודעת הדוא"ל אינה מתייחסת רק לעצם הפנייה לעורך הדין, אלא גם לתוכן הפנייה – בקשת יעוץ משפטי בנושא שעל הפרק. ככזו, הריהי חוסה תחת החיסיון – ולפיכך משוויתרה עליו כלל וחשפה את תוכן הפנייה לעורך הדין, החיסיון בנוגע לייעוץ המשפטי אינו עומד לה עוד. בהקשר זה נטען עוד, כי אין רלבנטיות לשאלת המניע של כלל בחשיפת הדוא"ל, שכן ברגע שחשפה אותו – ויתרה בכך על החיסיון המוקנה לה.

8.

אשר ליתר ההסכמים שצוינו בהודעה, מציינת סוכנות שקל כי אין לה התנגדות שהללו יובאו לעיונה כאשר שמות הסוכנויות ושיעורי העמלות הנקובים בהסכמים יושחרו. על רקע זאת, נטען כי שגה בית המשפט כשהותיר הסכמים אלו חסויים. ראשית, נטען כי כלל ויתרה על החיסיון העומד לה בהקשר זה, בעצם גילוי הודעת הדוא"ל; שנית, נטען שלא הוכחו סודות מסחריים בהסכמים, בהתחשב בעובדה שמדובר בהסכמים שנחתמו לפני 13 שנה, ולכל הפחות חלקם אינו בתוקף עוד; כך בוודאי כאשר יושחרו שמות הסוכנויות ושיעורי העמלות.

9.

כלל השיבה לבקשה, והיא סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי. באשר לחוות הדעת של היועץ המשפטי, מציינת כלל כי מטבע הדברים היא מכילה ניתוח של ההסכמים, אשר ממנו ניתן ללמוד מידע רב על תוכנם – ולפיכך חל עליה גם החיסיון מטעמי סודות מסחריים. כמו כן, הדגישה כלל כי כל מטרת צירוף הודעת הדוא"ל היתה ללמד על אודות הלך הרוח של סמנכ"ל החברה באותה עת, ולא היתה כל הסתמכות על חוות הדעת של היועץ המשפטי או על ההסכמים שהוזכרו בהודעה; ממילא, אין בחשיפת הודעת הדוא"ל משום וויתור על החיסיון החל על חוות הדעת ועל ההסכמים. בנוסף, שבה כלל וטענה כי תוכן חוות הדעת אינו רלבנטי להליך, משום שהיא עוסקת בפרשנותו של הסכם אחר, עם חברה אחרת.

10.

באשר לחשיפת יתר ההסכמים, טוענת כלל כי מדובר בהסכמים המכילים סודות מסחריים, משום שהם נוגעים ביחסיה של כלל עם צדדים שלישיים המתחרים בסוכנות שקל; לא זו בלבד: סוכנות שקל היא חברת בת של חברת הביטוח 'הפניקס', ומתן זכות עיון לה, כמוהו כמתן זכות עיון גם למתחרה של כלל. אין בכך שמדובר בהסכמים ישנים כדי לאיין את הפגיעה בסודות המסחריים, משום שחלק מן ההסדרים הקבועים בהם תקף לשנים ארוכות. סוכנות שקל עצמה, על אף שבפיה טענות הנוגעות לנוהג בענף, אינה חושפת מצדה הסכמים שיוכיחו זאת – ומכאן ראיה שאף לגישתה מכילים הסכמים אלו סודות מסחריים.

11.

באשר לאפשרות לחשוף את תוכן ההסכמים כאשר שמות הסוכנויות ושיעורי העמלות מחוקים – טוענת כלל כי לא יהיה בכך כדי לרפא את הפגיעה בסודותיה המסחריים. מדובר בשוק שבו פועלות 6-5 סוכנויות הסדר בלבד, וההסכמים המדוברים – שאינם מול סוכנות שקל או מול סוכנות ההסדר שבבעלות כלל – הם מול שלושה 'שחקנים' לכל היותר. הסתרת שיעורי העמלות לא תועיל, מפני ששיעורי העמלות הן חלק קטן ממכלול היחסים המסחריים הקבועים בהסכמים, ובין היתר: תקופת ההסכם, אופציות סיומו ואופן ביטולו, תכניות עבודה, סוגי עמלות ותקופת תשלומן, זכאות למקדמות ושיעורן, שיעורי ריבית, בטוחות, עסקאות מיוחדות ועוד. חשיפת מכלול נתונים אלה פוגעת בסודות המסחריים של כלל ושל סוכנויות ההסדר שעמן התקשרה, ותעניק יתרון לא הוגן לסוכנות שקל במסגרת משא ומתן עתידי.

הכרעה

12.

עיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בתשובת המשיבות לה, נתתי דעתי על נימוקי הצדדים, אולם הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטת בית המשפט מנומקת ומבוססת, ולא מצאתי עילה להתערב בה ולשנותה.

13.

באשר לחיסיון החל על חוות הדעת, שוכנעתי כי אין לראות בצירוף הודעת הדוא"ל לתצהיר שהוגש, משום ויתור על חיסיון זה. אכן, לפי סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, חיסיון עורך-דין לקוח הוא חיסיון מוחלט "אלא אם ויתר הלקוח על החסיון" , וחשיפה של פרטים מתוכן ההתקשרות שבין עורך הדין ללקוח עלולה להחשב כוויתור על החיסיון (רע"א 1863/98 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' סלנט (20.4.1998); רע"א 1710/99 הדר נ' סקולר (8.9.1999)). אולם, בעניין שלפנינו אין אלו פני הדברים. הדוא"ל שצורף לתצהיר מכיל את הפנייה לעורך הדין. אכן, כטענת סוכנות שקל, אין מדובר רק באיזכור של עצם הפנייה, וגם תוכן הפנייה נחשף בהיקף מסוים. ברם, מכיוון שהטענה היא שבמעשיה ויתרה כלל על החיסיון, הרי שלעמדתי שאלת תכלית החשיפה היא רלבנטית. ניתן ללמוד ממנה אם אכן מנסה כלל להיבנות על 'חשיפה סלקטיבית' של תכני ההיוועצות עם עורך הדין, ואם חשיפת עצם הפנייה (ותוכן השאלה שנכללה בה) מלמדים על ויתור על החיסיון. לדידי, כעמדת בית המשפט המחוזי, התשובה לכך היא בשלילה. כפי שעולה מן התצהיר עצמו, מטרת הבאת הדוא"ל היתה להראות כי עמדתה של כלל באותה עת באשר לפרשנות הסכמים שחתמה עם סוכנויות, היתה פרשנות מסוימת. זאת היא הראתה באמצעות הפנייה הנ"ל. היא אינה מנסה לנצל את החיסיון שחל על יחסיה עם היועץ המשפטי באופן סלקטיבי. אין בהתנהלותה כדי ללמד כי היא מוותרת על החיסיון. לפיכך, אין הצדקה להסירו ולהורות על גילוי חוות הדעת המבוקשת.

14.

גם באשר לחשיפת יתר ההסכמים, לא שוכנעתי כי נפל פגם באיזון שעשה בית המשפט המחוזי בין הפגיעה בסודות מסחריים לבין האינטרס של סוכנות שקל בגילוי. שלא כטענת סוכנות שקל, הפגיעה בסודות מסחריים היא גלויה לעין, ואילו הרווח שתפיק מכך לצרכי הליך זה אינו כבד משקל, ואין בכוחו להטות את הכף. כאשר עסקינן בשוק שבו שחקנים מועטים, וכאשר ההסכמים מכילים את פרטי ההתקשרות של כלל עם אותם שחקנים, הרי שחשיפתם עלולה להוביל לפגיעה בצדדים שלישיים באורח משמעותי. מקובלת עלי טענת כלל, לפיה אין ניתן לרפא פגיעה זו באמצעות 'השחרת' שמות הצדדים ושיעורי העמלות. במצב זה נדרש להראות כי הצורך בגילוי הוא חיוני וכי משקלו רב דיו על מנת להתגבר על פגיעה זו, וכזאת לא נעשה. זאת, בהתחשב בכך שהסכסוך שלפנינו עניינו בפרשנות הוראה חוזית קונקרטית, והשוואתה לאמור בחוזים אחרים המסדירים את הסוגיה אינה יכולה להצדיק את הפגיעה באינטרסים של כלל ושל הצדדים השלישיים שהתקשרו עמה (ראו יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 277-276 (בועז סנג'רו עורך, 2007); רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן – ישראל בע"מ , פ"ד נח(1) 97 (2003)). בשולי הדברים אעיר כי ככל שתשתנה התמונה הראייתית עם התקדמות המשפט, עשויה להשתנות נקודת האיזון – ואם בית המשפט יסבור שגילוי ההסכמים נחוץ ורלבנטי להכרעה בתובענה, הוא רשאי כמובן לעיין מחדש בהחלטתו (רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן , פסקה 18 (8.7.2013)).

15.

לאור האמור, הבקשה נדחית. סוכנות שקל תישא בהוצאות המשיבות בסך של 5,000 ₪.