רע"א 1882/17 שלמה יעקבי נ. יהודה לבנון

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת

ר'

גלפז מוקדי ) מיום 1.2.17 ברת"ק 70365-01-17, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה (הרשם הבכיר מ' חליאלה ) מיום 15.1.17 בת"ק 62966-11-16.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש, שאינו מיוצג, והמשיב הם שכנים המתגוררים בטבריה. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, סבר המבקש כי המשיב נהג להחנות את רכבו בשטחו הפרטי. בעקבות זאת, גידר המבקש את השטח המדובר באמצעות שרשרת ברזל ומנע מן המשיב את החניה במקום. המשיב, שסבר כי מדובר בשטח ציבורי ולא בשטחו הפרטי של המבקש, הזעיק את אנשי השיטור העירוני, כך על פי המבקש, ואלה הסירו את השרשרת שהתקין. בתגובה, הגיש המבקש לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה תביעה כספית על סך 5,000 ₪ נגד המשיב, בטענה כי הזעיק שלא כדין את אנשי השיטור העירוני, שכאמור הסירו את השרשרת אותה הציב המבקש בשטח נשוא המחלוקת. מנגד טען המשיב, כי הוא ובני משפחתו הם שהוטרדו על-ידי המבקש, בין היתר, על-ידי כך שמנע מהם להחנות את רכבם ברשות הרבים בסמוך למקום מגוריהם.

ג.

ביום 15.1.17 התקיים הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות במעמד הצדדים. בפתח הדיון טען המבקש, כי לא הומצא לו כתב ההגנה של המשיב טרם הדיון. בעקבות זאת, סירב המבקש להעיד בפני בית המשפט, ודרש לקבל פסק דין בהיעדר הגנה. בית המשפט הציע למבקש לקיים הפסקה בדיון ואף לדחותו כדי שיוכל ללמוד את כתב ההגנה, אך הלה סירב בתוקף להצעות אלה, ועמד על דרישתו כי בית המשפט יקבל את תביעתו במלואה מבלי להידרש לטענות המשיב. המבקש ציין בפני בית המשפט, כי אם לא יקבל את מבוקשו יפנה לבית המשפט המחוזי, וישקול "להגיש תלונה", במשתמע כנגד המותב. בית המשפט דחה את תביעת המבקש. נקבע, כי אמנם לא הוכח שכתב הגנה אכן הומצא למבקש, אולם אין בכך כדי להקנות לו זכות לקבל פסק דין לטובתו ללא שהוכיח את תביעתו, ולאחר שסירב להצעות בית המשפט שנועדו לאפשר לו ללמוד את כתב ההגנה של המשיב.

ד.

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (יוער, כי אף שזו הוגשה בכותרת: "כתב ערעור", התיחס אליה בית המשפט, בהתאם לסמכותו, כאל בקשת רשות ערעור). ביום 1.2.17 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור. נקבע, כי כתב ההגנה הוגש לתיק במועד, ואף אם לא הומצא לידי המבקש טרם הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, אין בכך כדי להקנות לו זכות לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה, שעה שסירב להצעות בית המשפט שתכליתן לאפשר לו ללמוד את טענות המשיב, ולא הוכיח את תביעתו.

בקשת רשות הערעור

ה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש שב וחוזר על הטענות שהעלה בשתי הערכאות הקודמות, לפיהן היה על בית המשפט לתביעות קטנות לקבל את תביעתו במלואה, משלא קיבל לידיו את כתב ההגנה של המשיב טרם הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. אגב כך, מלין המבקש בחריפות נגד התנהלות השופטים ומזכירות בית המשפט בערכאות קמא, וטוען כי הללו "מתנכלים ומתעללים בו". להוכחת האמור ציין המבקש, כי מזה 15 שנה נדחו כל 20 התביעות שהגיש לבתי המשפט.

דיון והכרעה

ו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אין בידי להיעתר למבוקש.

כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, או מקום בו דחית הבקשה תגרום לעיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שעסקינן בבקשת רשות ערעור שראשיתה בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות, אשר על פסק דינו ניתן לערער – נוכח תכליתו הייחודית של הליך זה – רק לאחר נטילת רשות מבית המשפט המחוזי. עמדתי על הדברים בעבר:

"נוכח טיבו של הליך התביעות הקטנות, על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה - בגלגול שלישי - להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור "רגילות", ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר; אחרת - תסוכל כוונת המחוקק, שמשמעה הליך חסכוני שאינו מטיל הוצאות גדולות על הצדדים, ומהיר, שאינו גוזל מזמנם יתר על המידה (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב , פסקה ט' (2005); ראו גם רע"א 9371/16 דהרי נ' לדרמן , פסקה ו' (2017)).

ז.

הבקשה דנא אינה באה בגדרם של מקרים אלה, שכן בבסיסה טענה "ערעורית" ביחס לקביעות העובדתיות אליהן הגיעו הערכאות קמא, וזו אינה מהוה עילה להתערבות בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן , פסקה 6 (2016)), קל וחומר כשהמדובר בהליך של תביעות קטנות. די בכך כדי שלא להיעתר לבקשה.

ח.

יוער, כי אף לגופם של דברים, דומה כי בדין נדחו תביעות המבקש בערכאות קמא. כזכור, בית המשפט לתביעות קטנות הציע למבקש לעיין בכתב ההגנה של המשיב ואף נכון היה לדחות את הדיון לשם כך. המבקש סירב להצעות בית המשפט והתנגד לקיום דיון ענייני בתביעה. בנסיבות אלה – ורק בגינן – דחה בית המשפט את התביעה משזו לא הוכחה. דומני, כי אין למבקש להלין אלא על עצמו.

ט.

טרם סיום, אין בידי להעלים עין מלשונו המשתלחת של המבקש כלפי בתי המשפט הקודמים. טענות אלה לא יכירם מקומן בכתבי טענות, ואף שהמבקש אינו מיוצג והדעת נותנת כי לכך השפעה על סגנון הבקשה, הנה הלשון שבחר בה להבעת עמדתו אינה ראויה, והדברים נאמרים בלשון המעטה.

י.

סוף דבר, לא מצאתי איפוא להיעתר לבקשה. לא בלי התלבטות איני משית הוצאות לטובת אוצר המדינה.