רע"א 2006/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. יחזקאל נגר

לפניי בקשה לחילופי בעל דין, נוכח פטירתו של המשיב, המנוח נגר יחזקאל ז"ל.

1.

ברקע הדברים הליכים למימוש שטר משכון, בהם נקט המבקש, בנק מזרחי טפחות בע"מ, נגד המשיב. במסגרת ההליכים טען המשיב בפני ראש ההוצאה לפועל כי יש לדחות את הבקשה למימוש השטר, משום שלאור הוראות סעיף 91 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אין כל אפשרות למשכן זכות בעלות במקרקעין אלא באמצעות משכנתא. משדחה ראש ההוצאה פועל את הטענה הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתן רשות ערעור וקיבל את הערעור. נפסק כי משלא נרשמה כדין משכנתא על זכויות הבעלות של המשיב במקרקעין, לא ניתן לממש את המשכון ישירות באמצעות

הליכי ההוצאה לפועל, כל עוד לא ניתן פסק דין על ידי הערכאה המוסמכת. על פסק הדין הוגשה הבקשה לרשות ערעור שבכותרת ונקבע כי זו תידון בפני הרכב שלושה (החלטת כב' השופט ס' ג'ובראן מיום 20.11.2006).

2.

ביום 16.12.2007 הודיע בא-כוח המשיב, עו"ד יצחק הוס, כי המשיב הלך לבית עולמו. בהמשך הגיש המבקש בקשה לחילופי בעל דין, כך שתחת המשיב יבואו יורשיו כבעלי דין בהליך. בבקשה נמסר כי בא-כוח המשיב הודיע לבא-כוח המבקש כי טרם הוגשה בקשה לצו ירושה ולא ידוע על צוואה שהשאיר המנוח-המשיב, ומסר את שמות השארים שהותיר אחריו המנוח, שהם אלמנתו ושבעת ילדיו. המבקש ביקש כי האלמנה ושבעת ילדיו של המנוח יהיו בעלי הדין המשיבים בבקשה לרשות ערעור. משנתבקשה תגובת בא-כוח המשיב הוא הודיע כי אין לו התנגדות לחילופי בעל הדין אך הבהיר כי הוא מייצג את המשיבים 2 ו-3 בלבד. במצב דברים זה סברתי כי לא ניתן להיעתר לבקשה לחילופי בעל דין, כפי שהוגשה (החלטתי מיום 22.5.2008).

3.

ביום 26.6.2008 חזר המבקש והגיש בקשה לחילפי בעל דין.

נטען בה כי "חזקה על בא-כוח המשיב, שמייצג אף חלק מהשאירים, כי העביר לידי בא-כוח המבקש רשימת כלל השאירים שהשאיר המשיב-המנוח ז"ל, וכי בהתאם לרשימת השאירים המפורטת תינתן לכל הדורש הזדמנות להשמיע טענותיו בתיק זה. הבקשה נתמכה בתצהיר של בא-כוח המבקש, בו פירט את המידע שקיבל מבא-כוח המשיב וחזר על הסברה כי רשימת השאירים שקיבל מבא-כוח המשיב היא רשימה מלאה שתאפשר לכל הדורש הזדמנות להשמיע טענותיו בהליך. בעקבות הדיון לפניי (ביום 16.7.2008) ניהלו הצדדים מגעים מחוץ לכותלי בית המשפט, אך ביום 31.12.2008 הודיעו כי בשלב זה לא הגיעו לידי הסכמה ופשרה, וכי הם מבקשים החלטה בבקשה לחילופי בעל דין וקיום דיון בפני הרכב בערעור גופו.

4.

על פי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן –

התקנות ), במקרה של פטירת בעל דין רשאי בית המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו. צו בדבר המשך המשפט יכול שיינתן על פי צד אחד שהגיש בקשה לבית המשפט או לרשם (תקנה 39 לתקנות). תקנה 426 לתקנות מחילה הוראות אלה גם על הליכי ערעור.

5.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי ניתן להיענות לבקשת המבקש לחילופי המשיב המנוח באלמנתו וילדיו. נוכח מהות ההליך, שעניינו מימוש משכון על נכס מקרקעין שהיה בבעלות המשיב-המנוח, יש יסוד סביר להניח, כי ליורשיו של המנוח עשוי להיות עניין בהליך המתנהל בבית משפט זה. לכן פטירת המנוח מצריכה את צירופם של יורשיו לשם המשך המשפט, על מנת שיוכלו להתגונן מפני פגיעה אפשרית בעזבון המנוח. על פי הנמסר בבקשה, לא ידוע על צוואה שהותיר אחריו המשיב-המנוח. מכאן סברת המבקש כי שאריו של המשיב-המנוח, שאת שמותיהם קיבל מבא-כוחו, הם גם יורשיו. כעולה מן הבקשה, המבקש סבור כי הם מהווים צד נדרש וראוי לשם בירור הסכסוך נשוא הבקשה לרשות ערעור. אכן, קבלת הבקשה לרשות ערעור עלולה להשפיע על זכויותיהם בעזבון, ככל שעומדות להם זכויות כלשהם. אמנם, טרם ניתן צו ירושה בעניינו של המנוח, כך שאין וודאות מוחלטת בכך שהשארים הם אכן יורשי המנוח ובכך שאין בנמצא יורשים נוספים. בכך נוטל המבקש סיכון כי להכרעה לא יהא תוקף כלפי מי מן היורשים של המנוח, היה ויתברר כי קיימים יורשים אחרים מלבד שאריו של המנוח. אך המבקש, שהוא בעל הדין שעלול להיפגע מן העניין, הוא המבקש ליטול סיכון זה. במצב דברים זה, לא מצאתי טעם שלא להיעתר לבקשתו לחילופי בעל דין ולאפשר לו להמשיך את ניהול ההליך. יש לזכור כי על פי תקנה 38 לתקנות, רשאי בית המשפט או הרשם למנות כחליפו של בעל הדין לא רק את יורשיו, אלא גם "כל חליף אחר של בעל הדין". ככל שמי מן השארים יתנגד לצירופו כמשיב להליך, תהא פתוחה בפניו הדרך לבקש את ביטול הצו בדבר צירופו או שינויו, הכל כאמור בתקנה 42 לתקנות.

6.

הבקשה לחילופי בעלי דין מתקבלת איפוא. כמשיבים לערעור יצורפו:

כרמלה נגר ת.ז. 047605753

יוסף נגר ת.ז. 055319792

מאיר נגר ת.ז. 055967004

חיים נגר ת.ז. 059133991

ציון נגר ת.ז. 022855456

אורלי מוסרי ת.ז. 056780414

נירה לוגסי ת.ז. 058460086

סיגלית נגר ת.ז. 022287874

בהתאם לתקנה 40 לתקנות, על המבקש להמציא את ההחלטה לכל אחד מן המשיבים. כן יוודא המבקש המצאתם של כל כתבי בי דין שבתיק למשיבים אלה, ובהם הבקשה לרשות ערעור ותגובת המשיב. המבקש ימסור לבית המשפט תוך 10 ימים הודעה בדבר ביצוע ההמצאה כאמור, ויפרט בה את פרטי ההתקשרות הישירים עם כל אחד מן המשיבים. תוך שלושים ימים מהמצאת החומר אליהם, יודיעו המשיבים לבית המשפט האם הם מבקשים להוסיף על טענות המשיב שהובאו בתשובה לבקשה לרשות ערעור שבתיק בית המשפט. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.