רע"א 2014/06 ענת יעקב נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

בקשה זו נסבה על שאלה אחת בלבד והיא, אחריותה של המבקשת לתאונת דרכים שבה נפגע המשיב 2, וחובתה של המבקשת לשפות את המשיבה 1, קרנית, בגין פיצויים ששילמה בעקבות התאונה. שתי ערכאות קודמות הכירו באחריותה של המבקשת לתאונה, בשל כך שהיתה הבעלים של הרכב שהיה מעורב בתאונה והתירה לבעלה דאז, המשיב 3, לנהוג ברכב אף-על-פי שרישיונו נפסל. לפיכך, הוכרה זכות השיפוי של קרנית כלפי המבקשת.

בחנו את בקשת רשות הערעור ואת התשובה לה, ומצאנו כי קיים במקרה זה קושי מעשי להכריע בתיק. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה אם המבקשת והמשיב 3 היו שותפים ברכב. זו שאלה עובדתית שלמעשה לא הוכרעה על-ידי הערכאות הקודמות. ההכרעה בשאלה זו היא חשובה כיוון שהיא מהווה בסיס להמשך הדיון המשפטי בשאלה אם יש לראות את המבקשת כמי שנתנה היתר (מכללא) לבעלה לנהוג ברכב, או שמא הלה כלל לא היה זקוק להיתר ממנה והיא מצדה גם לא יכולה היתה לאסור עליו את הנהיגה. שאלה משפטית זו משלבת סוגיות מתחום דיני השיתוף הקנייני (ראו בעיקר סעיפים 31-30 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; סעיף 9 לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971) ובפרט, הקניין בתוך המשפחה (ראו למשל חנוך דגן קניין על פרשת דרכים פרק שביעי (2005)). הסוגיות המשפטיות הללו לא לובנו על-ידי הצדדים ובשל כך למעשה לא קיימת בשלב זה תשתית המאפשרת הכרעה בהליך שבפנינו.

לאחר ששקלנו באשר לדרך המיטבית להשלים את החסר, החלטנו להורות כדלקמן: התיק יוחזר לבית משפט השלום לצורך השלמת הבירור העובדתי, קרי: קביעת ממצא ברור באשר לבעלות ברכב והשיתוף בו (אם היה). לצורך כך יוכל בית המשפט לקבוע סדרי דיון והשלמת ראיות ככל הדרוש. לאחר שייקבע הממצא הדרוש, ישוב התיק לבית משפט זה והצדדים ישלימו טענותיהם במישור המשפטי, תוך התייחסות למשמעות המשפטית של התיבות "התר מאת בעל הרכב או המחזיק בו" בנסיבות העובדתיות של תיק זה כפי שתקבענה. המבקשת תשלים את טענותיה בתוך 30 ימים לאחר שתומצא לה הכרעתו של בית משפט השלום, והמשיבה תשלים את טענותיה בתוך 30 ימים נוספים. לכשתמצאנה ההשלמות בתיק, הוא יובא אלינו ונחליט על המשך ההליכים.