רע"א 202/04 אילן בן עמי נ. בנק הפועלים בע"מ (סניף הקסטל)

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ה' אחיטוב-הרטמן), בה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד.

2.בשנת 2000 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקש ונגד אביו. ביום 22.10.03 ניתן פסק דין המקבל את התביעה נגד השניים, מן הטעם שהם ובאי כוחם לא התייצבו לדיון קדם המשפט אשר היה קבוע לאותו יום. המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, ככל שהוא נוגע אליו, מחובת הצדק, בהתבסס על הטענה כי הוא לא הוזמן כדין לדיון האמור. בית המשפט דחה את כל הטענות שהעלה המבקש בגדרה של הבקשה והותיר את פסק הדין על כנו. מכאן בקשת רשות ערעור זו.

3.החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. המבקש טוען, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הדין ניתנה לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה, אך בטרם חלף המועד הקבוע בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות) להגשת תשובתו כמבקש לתשובת המשיב. במסגרת תשובתו לבקשת רשות הערעור שבכאן, לא כפר המשיב בעובדה זו ולמעשה אין בתשובתו כל מענה לטענת המבקש בנדון. אי לכך, נראה לי כי דין הערעור להתקבל. הדיון בבקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו, בהיותה בקשה בכתב, כפוף, בין היתר, להוראת תקנה 241(ג1) לתקנות. על פי תקנה זו רשאי מגיש בקשה בכתב, כעניין שבזכות, להשיב לתשובת המשיב לבקשה בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו התשובה. שגה, אפוא, בית משפט קמא משנתן את החלטתו בבקשה בטרם נקף המועד שהוקצה לתשובת המבקש על פי תקנה 241(ג1) הנ"ל, ובכך שלל מידי המבקש זכות דיונית שהוקנתה לו (ראו, רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם), פסקה 4). מטעם זה בלבד, ומבלי להידרש להשגות שהעלה המבקש לגופם של דברים, יש לקבל את הערעור.

4.אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית משפט קמא מבוטלת. המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב לבקשה לביטול פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 10 ימים מיום שתומצא לו החלטה זו, ובית המשפט יחליט בבקשה לאחר קבלת התשובה כאמור או לאחר חלוף המועד שנקצב להגשתה. עיכוב ביצועו של פסק הדין כהחלטת בית משפט זה מיום 2.2.04, יעמוד בעינו עד למתן החלטה אחרת.

אין צו להוצאות.