רע"א 2027-23 רע"א 2027-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לנוער (השופטת ד' מרשק מרום) (להלן: בית המשפט המחוזי) אשר ניתנה ביום 28.2.2023 בענ"א 22719-02-23, במסגרתה הוחלט כי יש לבטל את הדיון בערעור המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה פתח תקוה (השופטת ש' שי), אשר ניתנה ביום 9.2.2023 בתנ"ז 62586-01-23, ואשר בגדרה בית המשפט הכריז על שני ילדיה הקטינים של המבקשת כילדים נזקקים; הורה על העברת הקטינים למשמורת של האב; וכן הורה למשיבה 1 להגיש דו"ח דרכי טיפול לא יאוחר מ-30 ימים מיום הדיון.

2.בהחלטתו, בית המשפט המחוזי הטעים כי "לאחר שמלוא השתלשלות העניינים הובאה לידיעתי (ולא פורטה במלואה בכתב הערעור), אני סבורה שיהיה נכון לקיים דיון בערעור רק לאחר שייקבעו דרכי טיפול סופיות במסגרת חוק נוער (טיפול והשגחה) [...] ב"כ המערערת מתבקש להודיע עד סוף חודש מרץ 2023 האם יש עדיין צורך בערעור".

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.כידוע, החלטות ביניים הנוגעות לאופן ניהול ההליך, לרבות החלטות על קביעה או שינוי של מועדי דיון, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה שמולה מתנהל ההליך. לפיכך, ככלל, ולמעט במקרים חריגים ומיוחדים, תימנע ערכאת הערעור מהתערבות בהחלטות כגון דא (ראו: ע"א 4810/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' י.ח.מ השקעות ונכסים בע"מ, פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (11.8.2015); רע"א 5573/15 אברבוך נ'Otkritie International Investment Management LTD., פסקה 6 (17.8.2015); רע"א 3732/20 חאג' יחיא נ' חאג' יחיא, פסקה 5 (5.8.2020); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 569-568 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). סבורני כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הדיון בערעור ולקיימו, במידת הצורך, לאחר הגשת דו"ח דרכי טיפול. החלטה זו נמצאת בדל"ת אמותיו של שיקול הדעת המסור לבית המשפט המחוזי, ואינה חורגת מכללי הדיון. המקרה דנן אינו בא אפוא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות. יובהר כי היה והמבקשת תעמוד על ערעורה לאחר הגשת הדו"ח – טענותיה וזכויותיה שמורות לה.

5.הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.