רע"א 3732/20 עמאר חאג יחיא נ. אבראהים מחמוד חג יחיא

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט

מ' תמיר ) בת"א 18494-04-18 מיום 28.3.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים מיום 20.1.2020 לזמן את העד ראיד חאג' יחיא לשם מתן עדות.

רקע

2.

ביום 14.6.2018 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי כתב תביעה מתוקן לאכיפת הסכם מכר מקרקעין נגד המבקשים וצדדים נוספים. במהלך החודשים הארוכים בהם נדונה התביעה, ביקשו המבקשים מפעם לפעם לזמן עדים נוספים למתן עדות, ובהם את העד ראיד חאג' יחיא (להלן: ראיד או העד ). בית המשפט המחוזי נענה פעם אחר פעם לבקשות החוזרות שהגישו המבקשים לזימון העד, ואף נענה לבקשות להארכת מועדים שנקבעו בהקשר זה, וזאת, בין היתר, בשל טענת המבקשים לפיה הם מתקשים לאתר את העד (ראו למשל החלטות בית המשפט המחוזי מהימים 12.6.2019, 4.7.2019, 7.7.2019, 24.10.2019 ו-4.11.2019). ואולם, לבסוף ובחלוף למעלה משנה מהיום בו הורה בית המשפט המחוזי לראשונה על הגשת תצהירי עדות ראשית, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם האחרונה של המבקשים לזמן את ראיד לעדות.

3.

בהחלטתו זו קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים לא עשו די על-מנת לאתר את ראיד וזאת על-אף שמטענות הצדדים עולה כי המבקשים היו מודעים, עוד משנת 2015, לקושי הטמון באיתורו. עוד צוין כי המבקשים קיבלו אין ספור הזדמנויות למלא אחר הוראות בית המשפט ולא פעלו לזימון העד כנדרש ולהמצאת הפרטים הדרושים לשם כך למזכירות בית המשפט. עוד נקבע כי בקשת הזימון האחרונה הוגשה לאחר המועד שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו האחרונה בנדון וללא בקשת ארכה, וכי הבקשה נתמכה בתצהיר כללי בו לא נכלל פירוט בדבר הניסיונות שנעשו לשם איתורו של ראיד. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התקיימו כבר תשעה דיוני הוכחות בתיק, וכי נוכח מחדלי המבקשים יש לדחות את הבקשה ולהורות על הגשת סיכומי הצדדים.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפני.

הבקשה דנן

4.

המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי נעתר מספר פעמים לבקשות הזימון שהגישו לאורך ההליך ואשר כללו את שמו של ראיד. משום כך, סבורים המבקשים כי לא היה מקום לדון בשאלה מדוע הבקשה הוגשה במועד בו הוגשה – שכן כאמור, הוגשו מספר בקשות בנדון בעבר ובית המשפט המחוזי נעתר להן. לכן, לשיטת המבקשים היה על בית המשפט המחוזי לבחון אך את השאלה האם התנהלותם לקתה במחדלים. בהקשר זה טוענים המבקשים כי לא נפל פגם בהתנהלותם וכי עשו כל שיכלו על-מנת לאתר את ראיד, כפי שאף עולה מהתצהיר שצורף לבקשת הזימון. עוד נטען כי העיכוב בהגשת הבקשה נעוץ בכך שלא איתרו את העד במועד שנקבע. לחלופין נטען, כי אף אם התנהלות המבקשים לקתה במחדלים, לא היה מקום לדחות את בקשת הזימון שכן עדותו של ראיד רלוונטית לחקר האמת בטרם יינתן פסק דין, והדבר אף נלמד מכך שהבקשות לזמנו נתקבלו לאורך ההליך.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

כידוע, החלטה שעניינה בבקשה לזימון עדים היא החלטה מובהקת שבסדרי דין בהם מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהחלטות כגון דא (ראו: ע"א 4810/15 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' י.י.ח.מ השקעות ונכסים בע"מ , פסקה 6 (11.8.2015); רע"א 5573/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD , פסקה 6 (17.8.2015); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמודים 569-568 (מהדורה שתים-עשרה, 2015 ) ) . לא מצאתי כי קיימת הצדקה לסטות מהכלל האמור במקרה הנדון.

6.

עוד יצוין, הרבה למעלה מן הדרוש, כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור אף לגופו של עניין. עיון בהחלטות הרבות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בבקשות שעניינן זימונו של ראיד לעדות מעלה כי למבקשים ניתנו הזדמנויות רבות, חוזרות ונשנות, לפעול לזימונו של ראיד (בין אם באמצעות מסירה אישית ובין אם באמצעות מסירת הפרטים הנדרשים למזכירות בית המשפט), אך הם לא ניצלו הזדמנויות אלה ונמנעו מהפעולות הנדרשות לשם כך, במהירות, ביעילות ובנחישות הראויה. בנסיבות אלה, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אף לגופם של דברים.

7.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 2.8.2020 הגישו המבקשים בקשה שכותרתה "בקשה להשהיית ההליך" בטענה כי בית המשפט המחוזי נמנע מלתת החלטה בבקשה שהגישו להוצאת סיכומי המשיב מהתיק, וזאת עד למתן החלטה בבקשה דנן. עיון בנט המשפט מעלה כי באותו יום בו הוגשה הבקשה "להשהיית ההליך", ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המבקשים להוצאת סיכומי המשיב מהתיק, ומשכך הבקשה על פניה התייתרה. יובהר כי אף לגופו של עניין לא מצאתי טעם מבורר המצדיק היעתרות לבקשה נוספת זו.

8.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.