רע"א 6410-22 רע"א 6410-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת י' סרוסי) (להלן: בית משפט קמא) אשר ניתנו בימים 6.9.2022 ו-20.9.2022 בע"מ 49966-01-21, במסגרתן דחה בית משפט קמא ברובה את בקשתו של המבקש לזימון עדים מטעמו, כך שהותר למבקש לזמן שני עדים בלבד מתוך כלל העדים שביקש לזמן. בתוך כך, קבע בית משפט קמא את אופן זימון העדים מטעם המבקש ואת מועד שמיעת עדויותיהם.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.כידוע, החלטות ביניים הנוגעות לאופן ניהול ההליך על ידי הערכאה הדיונית, ובכללן, החלטות בעניין זימון עדים והבאת ראיות, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לפיכך, ככלל, ולמעט במקרים חריגים ומיוחדים, תימנע ערכאת הערעור מהתערבות בהחלטות בכגון דא (ראו: ע"א 4810/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' י.ח.מ השקעות ונכסים בע"מ, פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (11.8.2015); רע"א 5573/15 אברבוך נ'Otkritie International Investment Management LTD. , פסקה 6 (17.8.2015); רע"א 3732/20 חאג' יחיא נ' חאג' יחיא, פסקה 5 (5.8.2020); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 569-568 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). סבורני כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

4.למעלה מן הנדרש, אציין כי מקובלת עליי הנמקתו של בית משפט קמא לדחיית הבקשה, ולפיה, עדויותיהם של העדים המבוקשים אינן רלבנטיות לבירור המחלוקת בין בעלי הדין – זאת, בשים לב לאמור בפסק הדין שהרשיע את המבקש בהליך פלילי, שממצאיו הובאו כראיה במסגרת ההליך קמא לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ראו: ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט. בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 208, 213, 216-215 (1974)).

5.באשר להחלטה בדבר אופן זימון העדים מטעם המבקש, הרי שההחלטה בעניין זה באה בגדרו של סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין הזמנת עדים".

6.הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.