פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 2063/10
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
גבריאל לוי
נ ג ד
המשיבה:
אגן כימיקלים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע מיום 2.3.10 בע"א 1161/09 שניתנה על ידי כבוד השופטת ט'
חימוביץ
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ט' חימוביץ ) בע"א 1161/09 מיום 2.3.2010, בה הורה על מחיקת הערעור שהגיש המבקש בשל אי הפקדת עירבון ובהיעדר תשלום אגרת בית המשפט, זאת לאחר שבקשת המבקש לפטור מתשלום אגרת בית משפט והפקדת עירבון נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגנית הנשיא ש' דברת ) בבש"א 5610/09 מיום 22.12.2009 ונקבע במסגרתה כי על המבקש להפקיד עירבון ולשלם את אגרת בית המשפט תוך 30 ימים.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1.
לבקשה שלפניי לא צורפו כתבי בי-דין של ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים למעט תצהירו של המבקש ושתי החלטותיו הנ"ל של בית המשפט המחוזי. ככל שניתן להבין מהבקשה ומהנספחים לה כמו גם מפסק דינו של השופט נ' הנדל מיום 19.9.2010 בבש"א 5347/10, בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הרשם ג' שני שלא לפטור אותו באופן מלא מהפקדת עירבון, המבקש עבד אצל המשיבה, חברת אגן כימיקלים בע"מ (להלן: המשיבה ), וסיים את עבודתו אצלה בשנת 1988. ככל שהדברים עולים מהבקשה שלפניי ומהחלטתו של השופט הנדל , בשנת 2004 הגיש המבקש תביעה נזיקית לבית משפט השלום כנגד המשיבה בגין נזקים בריאותיים שנגרמו לו לטענתו עקב עבודתו אצלה. תביעתו של המבקש נדחתה על ידי בית משפט השלום בשל התיישנות, שכן בעוד שהמבקש סיים את עבודתו אצל המשיבה בשנת 1988 תביעתו הוגשה רק בשנת 2004, דהיינו כעבור כ-16 שנים. כנגד פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי
2.
בבית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת עירבון. בהחלטתה מיום 22.12.2009 הדגישה סגנית הנשיא
ש' דברת כי שני שיקולים משפיעים על החלטת בית משפט בבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט והפקדת עירבון – חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הערעור. סגנית הנשיא דברת הטעימה כי יש לכאורה במצבו הכלכלי של המבקש כדי להצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון ותשלום אגרת בית משפט, אולם סיכויי ערעורו קלושים ביותר שכן תביעתו נדחתה בשל התיישנות. לפיכך, קבעה סגנית הנשיא דברת כי על המבקש להפקיד עירבון ולשלם את אגרת בית המשפט בתוך 30 ימים אחרת ימחק ערעורו ללא הודעה נוספת. המבקש לא שילם אגרת בית משפט ולא הפקיד עירבון ומשכך ערעורו נמחק ביום 2.3.2010 בהתאם להחלטתה של השופטת ט' חיימוביץ .
נימוקי הבקשה
3.
המבקש, שאינו מיוצג, טוען כי ההחלטה שלא לפטור אותו מתשלום אגרת בית משפט והפקדת עירבון אינה מוצדקת וכי היא מונעת את בירור טענותיו כנגד המשיבה. המבקש טוען כי יש לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולאפשר את בירור טענותיו לגופו של עניין.
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.
5.
כידוע, הרשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות
וסדר הדין
במשפט האזרחי כרך ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. לטעמי, מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות העניין. הבקשה מתמצה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, דהיינו במצבו הכלכלי ובסיכויי ערעורו, ואין בה כדי לעורר כל שאלה עקרונית או משפטית. עסקינן ביישומם בלבד של הכללים המסדירים מתן פטור מהפקדת עירבון ומתשלום אגרת בית משפט על נסיבות המקרה הקונקרטי. משכך, אין הבקשה עומדת במבחנים המושרשים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ויש לדחותה.
6.
בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. כפי שציינתי ברע"א 4586/10 טופז נ' המפקח על הבנקים (לא פורסם, 16.11.2010), הצבת מחסום דיוני בפני בעל דין, על דרך של דחיית בקשתו לפטור מתשלום אגרת בית המשפט, צריכה להיעשות בזהירות הראויה נוכח מעמדה של זכות הגישה לערכאות. ואולם, לא ניתן להתעלם ממצוות המחוקק אשר קבע מבחנים מפורשים לשם מתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט, אשר רק בעטיים ניתן להיעתר לבקשה כגון דא, ואשר משקפים איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין ניצול לרעה של הליכי משפט ומפני הכבדה הנגרמת בעקבות נקיטת הליכי סרק [עוד ראו בהקשר זה: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו (לא פורסם, 30.1.2007), סעיף ד(2); החלטתה של השופטת ע' ארבל ברע"א 2732/09 שפיר נ' ליסקר (לא פורסם, 14.12.2009), סעיף 5; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 871-870 (2009)].
7.
ככל שהמדובר בבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, יש להוכיח בנוסף לאי היכולת הכלכלית לשאת בתשלום האגרה גם כי "ההליך מגלה עילה" [ראו: תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]. ברם, נקבע בפסיקה שגם סיכוי לא גדול להצליח בתביעה יהיה בו די כדי לפטור מאגרה אם הוכיח התובע שהוא חסר אמצעים [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 321/07 גושן נ' עו"ד אבי-גיא (לא פורסם, 21.8.2007) סעיף ה'(3)]. ודוק, בהתאם לתכליות הניצבות בבסיס מנגנון הפטור מתשלום אגרת בית המשפט, איני סבור כי נפלה טעות בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית המשפט נוכח סיכויי ערעורו הקלושים. במה דברים אמורים? בניגוד ל תובענה שהוגשה בערכאה ראשונה וטרם נדונה, שאז על פי מצוות המחוקק יש לבדוק האם התביעה מגלה עילה ולא את סיכויי התובענה, כאשר מדובר בערעור על תובענה שנדחתה וכבר התבררה לפני הערכאה הדיונית, שאז לא רק שלמבקש את הפטור מתשלום האגרה היה כבר יומו בבית המשפט, אלא שגם יש בסיס של ממש להעריך את סיכויי ערעורו, ולכן קיים טעם רב בדחיית הבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהסתמך על סיכויי הערעור הקלושים, זאת על מנת למנוע הליכי סרק והכבדה מיותרת על בעל הדין שכנגד כמו גם על בתי המשפט. לעניין שיקול דעתו של בית המשפט בבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון בערעור, הדגישה הפסיקה כי כאשר סיכויי הערעור קלושים יש הצדקה שלא ליתן פטור מהפקדת עירבון [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 5208/06 דייויס נ' מוריס (לא פורסם, 29.6.2006) , סעיפים ד'(7)-(8)]. ברוח זו פעל בית המשפט המחוזי ולא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בשיקול דעתו.
8.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בטבת תשע"א
(26.12.2010).
ש ו פ ט