פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2065/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
3. פלוני
4. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.2.2019 בת"א 54020-06-14, שניתנה על
ידי כב' השופטת ב' בר זיו
בשם המבקשים:
עו"ד יצחק ריינפלד;
עו"ד צחי משה
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר זיו ) מיום 20.2.2019 בת"א 54020-06-14, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.
רקע והחלטות קודמות
2.
המבקש 1 (להלן: המבקש ), יליד שנת 2000, הגיש ביום 26.6.2014 באמצעות הוריו, הם המבקשים 3-2, תביעה נגד המשיבים לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים שאירעה לו ביום 23.12.2013 (להלן: התאונה ), וזאת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 (להלן בהתאמה: חוק הפיצויים ; התביעה ).
3.
המבקש צרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, ובהם מומחים בתחום הנוירולוגיה והנוירוכירורגיה. בהחלטתו מיום 14.7.2015 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה באופן חלקי, והורה על מינויו של ד"ר מיכוביץ כמומחה בתחום הנוירוכירורגיה (להלן: ד"ר מיכוביץ ). בחוות דעתו מיום 12.11.2015 העריך ד"ר מיכוביץ את נכותו של המבקש בגין הפגיעה המוחית בשיעור של 70%, וביום 7.12.2017 הוא נחקר בבית המשפט על חוות דעתו.
4.
ביום 2.2.2018 הגישו המבקשים בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים, וביניהם מומחים בתחום הנפשי ובתחום הנוירולוגיה (להלן: הבקשה למינוי מומחים ). במסגרת הבקשה טענו המבקשים, בין היתר, כי המבקש סובל מאז התאונה מפרכוסים ומהתקפי אבדן הכרה, ומצוי במעקב שוטף של נוירולוג מטעם קופת החולים. כן נטען, כי על-אף שד"ר מיכוביץ ציין בחקירתו בבית המשפט כי כתוצאה מפגיעת הראש שנגרמה למבקש בעקבות התאונה עלולים להתפתח פרכוסים והתקפים אפילפטיים, גם בחלוף זמן – הוא לא התייחס לתסמינים אלה בחוות דעתו. לפיכך, נטען כי יש להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.
5.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה באופן חלקי, ובהחלטתו מיום 27.3.2018 הורה על מינויו של ד"ר קוסוב אנטולי כמומחה בתחום הנפשי (להלן: המומחה בתחום הנפשי ). בהמשך לכך, ולאחר שהגיש את חוות דעתו, פנו המבקשים ביום 7.10.2018 בשאלות הבהרה למומחה בתחום הנפשי, ובתוך כך הוא נשאל האם יש מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה בשל הפרכוסים והתקפי אבדן ההכרה האמורים. המומחה בתחום הנפשי הבהיר כי התייחסות לעניין פרכוסים והתקפי אבדן הכרה הייתה צריכה להיכלל בחוות דעתו של ד"ר מיכוביץ, וכי ככל שחוות דעתו אינה כוללת התייחסות כאמור – אזי "ניתן למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה על-מנת להחליט האם ישנם אחוזי נכות מסיבה זו".
6.
בהמשך לכך, ביום 21.10.2018 הגישו המבקשים בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, וזאת בהתבסס על תשובתו של המומחה בתחום הנפשי ועל המסמכים הרפואיים אשר צרפו לבקשה למינוי מומחים (להלן: הבקשה ).
קרנית, היא המשיבה 2 (להלן: קרנית ), התנגדה לבקשה וטענה, בעיקרו של דבר, כי אין מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה, שכן תחום התמחותו חופף במידה רבה את תחום הנוירוכירורגיה. כן נטען, כי הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה מטרתה, הלכה למעשה – להביא להחלפת ד"ר מיכוביץ, אשר נחקר זה מכבר על חוות דעתו. כמו כן, נטען כי ד"ר מיכוביץ הבהיר בחקירתו כי אבחנת התקפים אפילפטיים מצויה בתחום מומחיותו הוא, ואולם אלה נשללו על-ידו.
7.
בהחלטתו מיום 12.11.2018 הורה בית המשפט המחוזי למבקשים לפנות לד"ר מיכוביץ בשאלה האם לשיטתו יש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה.
בתשובתו מיום 27.1.2019 ציין ד"ר מיכוביץ כלהלן:
"לשאלתך בעניין פירכוסים, הריני לציין שבחוות דעתי כנוירוכירורג התייחסתי לנתונים של חבלת הראש הקשה ש[המבקש] עבר. התייחסתי גם לפגיעות המאוחרות כתוצאה מחבלת הראש ...
מ-23.12.2013 ועד 26.3.2014, 3 חודשי השגחה צמודה של בית חולים (טיפול נמרץ ילדים, נוירוכירורגיה ילדים, אלין ירושלים), לא מצוינות במסמכים הרפואיים תופעות של אפילפסיה. כמובן שאם דבר זה היה מצוין, הייתי מתייחס לכך בחוות דעתי. יתר על כן, בעת בדיקתי את [המבקש] בתאריך 9.9.2015 לא הושמעו על ידי ההורים תלונות על פירכוסים או אפילפסיה. הבעיות הנורולוגיות מהן סבל [המבקש], הובאו בחשבון בחוות דעתי ...".
החלטת בית המשפט המחוזי
8.
בהחלטתו מיום 20.2.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח תשובתו של ד"ר מיכוביץ, אין מקום להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
הבקשה דנן
9.
המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי התופעות האפילפטיות מצויות בלב ההתמחות הנוירולוגית, וכן כי לאור הגישה הליברלית הנוהגת בכל הנוגע למינוי מומחים בתביעות מכוח חוק הפיצויים – ראוי היה למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה. כן נטען, כי המלצתו של המומחה בתחום הנפשי מהווה ראשית ראייה למינוי כאמור. בנוסף, המבקשים טוענים כי לא היה מקום להתנות את מינויו של המומחה בתחום הנוירולוגיה בהמלצתו של ד"ר מיכוביץ.
דיון והכרעה
10.
לאחר שעניינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
אמנם בית משפט זה קבע זה מכבר כי החלטה שלא למנות מומחה במסגרת תביעות לפי חוק הפיצויים עשויה להצדיק, בנסיבות המתאימות, התערבות של ערכאת הערעור. ואולם, התערבות כאמור תיעשה במקרים שבהם נפלה טעות ברורה בהחלטה שלא למנות מומחה רפואי, וכתוצאה מכך עשוי להיגרם עיוות דין לתובע (ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (30.5.2012); רע"א 5398/18 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (3.2.2019); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 651 (מהדורה רביעית, 2012)). איני סבורה כי המקרה הנדון בא בגדר המקרים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.
11.
בית המשפט המחוזי סבר כי אין מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה בנוסף למינוי מומחה נוירוכירורג, וזאת לאחר שבחן את טענות הצדדים, כמו גם את עמדותיהם של המומחים בתחום הנפשי ובתחום הנוירוכירורגיה ביחס לשאלה זו. משעה שד"ר מיכוביץ נחקר על חוות דעתו, עומת עם טענותיהם של המבקשים בדבר בעיות נוספות מהן סובל המבקש, הבהיר כי התקפי אפילפסיה מצויים, באופן עקרוני, בתחום מומחיותו (ראו: עמוד 63, שורה 3 לפרוטוקול), ואף העיד כי בעיותיו הנוירולוגיות של המבקש הובאו לידי ביטוי בחוות דעתו – לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות בשיקול דעתו כערכאה מבררת.
12.
מובן מאליו שככל שיש בידי המבקשים מסמכים רפואיים נוספים אשר טרם הועברו (מסיבות מוצדקות) לעיונו של ד"ר מיכוביץ, בית המשפט המחוזי יהיה רשאי, על-פי שיקול דעתו, להורות על הפנייתם לעיונו, וזאת על-מנת שיחווה את דעתו האם יש צורך בבדיקה נוספת של המבקש או בהשלמת חוות דעתו.
13.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בניסן
התשע"ט (11.4.2019).
ש ו פ ט ת