רע"א 2968/19 פלוני נ. המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) מיום 29.4.2019 בת"א 16936-10-17, בגדרה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.

רקע והחלטות קודמות

2.

המבקש הגיש ביום 13.10.2017 תביעה נגד המשיבה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים שאירעה לו ביום 26.8.2017 (להלן: התאונה ), וזאת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 (להלן בהתאמה: התביעה ; חוק הפיצויים ).

3.

המבקש צרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, וביניהם מומחים בתחום האורתופדיה. בית המשפט המחוזי הורה על מינויו של ד"ר דורון נורמן כמומחה בתחום זה, אשר העריך בחוות דעתו את נכותו הצמיתה של המבקש בשיעור מצטבר של 37.13%.

4.

ביום 14.3.2019 הגיש המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הכאב ובתחום הנוירולוגיה. במסגרת הבקשה טען המבקש, בין היתר, כי הוא סובל מכבדות ברגליים וכן ממגבלות תנועה, חולשה ורדימות ביד שמאל. המבקש צירף לבקשתו מסמכים רפואיים המבססים, לטענתו, ראשית ראיה למינוי המומחים האמורים.

המשיבה התנגדה למינוי המומחים, וטענה, בין היתר, כי המבקש לא ביסס ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. בהקשר לכך, נטען כי המבקש לא העלה בתקופה הסמוכה לתאונה תלונות רציפות בתחום הנוירולוגי, וכן לא אובחן כסובל מבעיות נוירולוגיות בזיקה לתאונה.

5.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 20.3.2019 הסכימו הצדדים למחיקת הבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב. לצד זאת, עמד המבקש על בקשתו למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

6.

בהחלטתו מיום 20.3.2019 (להלן: ההחלטה הראשונה ) קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום, בשלב זה, למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. בתוך כך, נקבע כי התיעוד הרפואי שצורף לבקשה אינו מבסס ראשית ראיה לנכות בתחום הנוירולוגיה, וזאת בין היתר משום שהמבקש לא העלה באופן רציף תלונות בתחום זה, ואף לא הופנה על-ידי הגורמים שטיפלו בו לאחר התאונה לבירור או טיפול נוירולוגי. כן נקבע, כי מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה עלול להוביל לקביעת נכויות חופפות לנכויות שנקבעו על-ידי ד"ר נורמן. למען הסר ספק, קבע בית המשפט המחוזי כי ד"ר נורמן יחווה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה וכן יבהיר, לאחר שיעיין בתיעוד הרפואי הרלוונטי, האם יש מקום לשנות את חוות דעתו ולקבוע נכות נוספת.

7.

בתשובתו מיום 7.4.2019 ציין ד"ר נורמן כלהלן:

"בהתייחס לתחום הנוירולוגי: מדובר בתלונות סובייקטיביות, אין כל הוכחה המסבירה הפרעות נוירולוגיות, בעקבות השברים שנמצאו בחוליות. מדובר בשברים קלים ביותר באזור ע"ש הגבי, וכן שבר קל מאוד בחוליה צווארית שביעית. לא מצאתי חסרים נוירולוגיים, מוטוריים או תחושתיים במהלך הבדיקה. מדוח בדיקת ה- CT , נכתב במפורש, כי אין התבלטות אחורית של פרגמנטים לתעלת השדרה. לפיכך אין כל סיבה להפרעה נוירולוגית עצמית. לאור כל זאת אינני חושב כי יש מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה".

החלטת בית המשפט המחוזי

8.

לאחר קבלת תשובתו של ד"ר נורמן, נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפני, במסגרתה קבע כי לנוכח עמדתו של ד"ר נורמן, ובהמשך לקביעותיו שניתנו במסגרת ההחלטה הראשונה – אין אינדיקציות מספיקות המצדיקות למנות, בשלב זה, מומחה בתחום הנוירולוגיה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

9.

המבקש טוען, בעיקרו של דבר, כי התיעוד הרפואי שצירף לבקשתו מבסס ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הנוירולוגיה. משכך, בשים לב לגישה הליברלית הנוהגת בכל הנוגע למינוי מומחים בתביעות מכוח חוק הפיצויים – ראוי היה למנות מומחה בתחום זה. עוד טוען המבקש, כי לא היה מקום ליתן משקל מכריע לעמדתו של ד"ר נורמן בדבר היעדר הצדקה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי החלטה בדבר מינוי מומחה היא החלטה דיונית מובהקת אשר לא בנקל תתערב בה ערכאת הערעור. עוד טוענת המשיבה, כי בית המשפט המחוזי לא הסתמך אך על עמדתו של ד"ר נורמן, אלא בחן גם את התיעוד הרפואי שהציג המבקש וקבע כי הוא לא מבסס ראשית ראיה המעידה על קיומה של נכות בתחום הנוירולוגיה, כנדרש.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, החלטה שלא למנות מומחה רפואי במסגרת תביעות מכוח חוק הפיצויים עשויה להצדיק, במקרים המתאימים, התערבות של ערכאת הערעור. ואולם, התערבות כאמור תיעשה במקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות ברורה בהחלטה שלא למנות מומחה רפואי, וכתוצאה מכך עשוי להיגרם עיוות דין לתובע (ראו: רע"א 5398/18 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (3.2.2019); רע"א 2065/19 פלוני נ' פלוני , פסקה 10 (11.4.2019); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 651 (מהדורה רביעית, 2012)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

11.

אמנם כן, במקרים שבהם נעזר בית המשפט בעמדתו של מומחה אחד ביחס לשאלה האם למנות מומחה נוסף (בתחום אחר), על בית המשפט להזהיר עצמו שלא להעביר את שיקול דעתו שלו למומחה, ועליו לשקול בכובד ראש את ההשלכות האפשרויות שעשויות להיות להחלטה שלא למנות את המומחה (ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 12 (30.5.2012)). ואולם, בענייננו, ובניגוד לטענת המבקש – בית המשפט המחוזי אימץ את עמדתו של המומחה בתחום האורתופדיה רק לאחר שהפעיל את שיקול דעתו הוא, ולאחר שקבע מפורשות כי המבקש לא ביסס את ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה (ראו: סעיף 9 להחלטה הראשונה). בית המשפט המחוזי בחן בעצמו את טענות הצדדים, את התיעוד הרפואי שהוגש על-ידי המבקש, ולבסוף גם את עמדתו של המומחה ביחס לשאלה זו, והגיע למסקנה אליה הגיע. לפיכך, ובשים לב לכך שהחלטה בעניין מינוי מומחה היא החלטה דיונית באופיה הנוגעת לאופן ניהול ההליך (ראו: רע"א 2961/17 אלפרין נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (19.4.2017); רע"א 3763/18 מודיפוסט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל 154 רמת גן , פסקה 9 (11.7.2018)) – לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות בשיקול דעתו הנרחב כערכאה מבררת.

12.

אוסיף עוד כי בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי " לעת הזו " לא נמצאו אינדיקציות מספקות המצדיקות מינוי בתחום הנוירולוגיה. לפיכך, מובן מאליו כי ככל שלאחר חקירתו של ד"ר נורמן, ככל שהוא ייחקר, יסבור המבקש שלנוכח תשובותיו של המומחה מתקיימים טעמים המצדיקים לשקול בשנית את בקשתו – בית המשפט המחוזי יהיה רשאי, על-פי שיקול דעתו, לבחון מחדש את הבקשה.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.